השומר מהצללים

פרק 39- זה לצד זו

''שלום לנעדרת.'' ריי לפתע נעמדה מול שולחני וחייכתי אליה בחזרה בהרמת גבה בשעשוע.
''נעדרת?"
''לא היית שבוע שעבר בבגרות בפסיכולוגיה, גם לא ביומיים לפני בהם למדנו אליה.''
נאנחתי בקול רם כשנזכרתי שהייתה בגרות שבוע שעבר, בזמן שהייתי בבית של כריס.
''הייתי אצל דוד שלי, הוא ארגן לי מסיבת הפתעה. יש אפשרות להשלים אותה?"
''כן, עוד שבועיים יש מועד ב' לאלה שלא היו או לא עברו. איך היה?"
''נהדר.'' מלמלתי וראיתי שהיא כובשת חייוך.
''אני מבינה שהיה סיוט.''
''בואי נסכם שעדיף בגרות בפסיכולוגיה.''
''או! תראו מי החליטה להגיע!" תום התקדם אלינו והתיישב לידי.
''מה יש לשניכם? בסך הכל לא הייתי בבגרות הזאת...''
''וביומיים שלפניה בהם למדנו אליה.'' תום קטע את דבריי וגרם לי לגלגל את עיניי.
''הייתי שבוע אצל דוד שלי.''
ריי פיהקה לפתע, ''למה אנחנו פה בעצם?"
''הכנה לבגרות שבוע הבא,'' תום ענה, ''אני חושב שיש איזו שיחת הסבר על מסיבת סיום כיתה י''ב.''
ריי נאנקה בקול רם והטיחה את ראשה בשולחני בייאוש, ''מיותר לחלוטין להביא אותנו לפה בשמונה בבוקר בשביל להסביר על מסיבת סיום שתהיה בעוד מלא זמן.''
''פחות מחודשיים.'' תום תיקן אותה ואני רק העברתי את ראשי בין שניהם בזמן שדיברו בלי הפסקה. פעם הם אפילו לא הביטו אחד בשניה, מה לעזאזל קרה?!
''זה הרבה זמן.''
''בוקר טוב!'' המורה קטעה את שיחתם וסימנה לכולם לשבת במקומותיהם.
תום נשאר לשבת לידי וריי עברה לשבת במקומה שבצד השני של הכיתה. העברתי את מבטי לאט לעבר לוגן שעמד שעון על הקיר לידי והביט בי.
מאז הסוג של 'ריב' שהיה לנו הוא לא דיבר איתי, כנראה היה צריך בעצמו קצת מרחק אחרי הכל...
ולמרות שזה הכאיב לי, עדיין ניסיתי להבין את זה ולתת לו את הזמן שהוא צריך.
המורה הסבירה על הבגרויות האחרונות שנשארו, על סוף השנה שמתקרב, ומסיבת הסיום שתהיה יום לאחר הבגרות האחרונה.
לפי מה שהצלחתי לחשב, אני אהיה בת שמונה עשרה שבוע אחרי המסיבת סיום, ואז אחזור עם לוגן לג'נורה. מקום הולדתי בו אפגוש את אבי ואחותי שמעולם לא הכרתי.
זה אומר שבעוד חודש ושבועיים אני כבר לא אהיה כאן. זה לא נתפס.
ניסיתי להמשיך להתרכז בהמשך דבריה של המורה אבל ראשי נדד לעבר עולמות אחרים, תוך כדי המשכתי לצייר במחברת קשיקושים שלי שגרמה לי להיזכר שמאז שנחטפתי לא ציירתי.
אחרי קצת יותר משעה של דיבורים המורה שיחררה אותנו וגרמה לתום שלידי להאנח בקול רם כשהוא מלמל עד כמה הוא מסכים עם ריי עכשיו.
זה בהחלט היה מיותר.
אספתי את דבריי ואחרי שנפרדתי לשלום מריי, תום ועוד כמה אנשים שהכרתי, אני ולוגן יצאנו משטח בית הספר והלכנו ברגל חזרה הבייתה.
בהתחלה שתיקה שררה, עד שהחלטתי שזה זמן טוב לדבר על מה שהיה. אי אפשר להשאיר קצוות לא פתורים.
''אני מצטערת לוגן על מה שהיה, באמת לא רציתי שזה יגיע למצב כזה. אני יודעת כמה היה לך קשה אחרי זה... ואני ממש מקווה שתוכל לסלוח לי.''
אחרי כמה שניות העזתי והעברתי את מבטי אליו, לראות חייוך קטן ויפה על פניו כשהסתכל עליי, ''את לא צריכה להתנצל קאיה, אני חושב שבסך הכל הייתי צריך לנסות... לעכל את מה שהיה. אני לא כועס עלייך.''
''אבל אתה מאוכזב.''
הוא נשך את שפתו התחתונה, וגרם לכל עורי להצטמרר מהתנועה הפשוטה הזאת, ''הייתי, היה קשה לי להבין שלא סמכת עליי בדבר כזה והחלטת על דעת עצמך להסכים עם התנאים של ארתוס, למרות שידעתי שזה היה אחרי שאיים עלייך.
אבל עכשיו אני מבין את זה יותר, הספקתי לעכל הכל.''
תחושת הקלה נחתה עליי כשהבנתי שהכל בסדר. לוגן הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיי אחרי כל מה שעברתי מאז התאונה, לא יכלתי לתת לו להעלם.
הגענו לפתח בית משפחת ג'ונסון ופתחתי את הדלת לגלות שהבית ריק.
לילי ואלכס בעבודה, אדם משלים בגרות בהיסטוריה שלא עבר, ולוק וזואי לומדים.
עליתי ישר לחדר שלי, שם הנחתי את התיק על המיטה והכנתי לעצמי קנבס ציור על המתלה עץ.
הוצאתי את הצבעים ופשוט נתתי ליד שלי להנחות ולשאוב אותי אל עולם אחר. פשוט יותר. יפה יותר.
הזמן הרב בו לא ציירתי גרם לתחושת הרגעות מסויימת למלא אותי, כאילו זה סם שאני לוקחת אחרי הרבה זמן שנמנעתי ממנו בעל כורחי.
קודם האנשים, אחרי זה הרקע. גבר ואישה צמודים אחד לשניה מול הים.
לוגן נשען מאחוריי על הכיסא בו ישבתי, ''אני רואה שאני משפיע עלייך לרעה, הציורים שלך נהפכים לאט לאט ליותר רומנטיים.''
צחוק משוחרר יצא מפי והבטתי בו בהתגרות, ''מי אמר שזה אתה?''
לוגן הרים גבה בשעשוע, ''רוצה לספר לי משהו קאיה?"
עטיתי על פניי הבעה של התלבטות מזוייפת, ''המ... דווקא יש איזה בחור אולי אתה מכיר, מישהו שתמיד לובש בגדים שחורים. גבוה, חזק יותר מכל גבר אחר שאני מכירה, חם ואוהב, מכיר אותי כמעט יותר טוב מאשר אני את עצמי, מביט בי בהבעה כזאת שגורמת לנשימה שלי להעצר כל פעם מחדש, וכל מגע שלו גורם ללב שלי להחסיר פעימה. מכיר אותו?"
''שכחת עוד משהו."
''מה?"
''שהוא אוהב אותך, יותר מכל דבר אחר בעולם הזה.''
''גם אני אוהבת אותך.'' אמרתי לפתע וחייוכו המשועשע התחלף לאחד עדין יותר, חייוך אמיתי מלא ברגש.
בין רגע האווירה המשועשעת התחלפה לאחת רצינית יותר, רומנטית כמעט כמו בציור. הוא העביר את ידיו לראשי, מעביר את אצבעותיו בשיערי כשהצמיד את גופו אליי, ידיי הצבועות בצבעי מים הגיעו למאחורי גבו כשלפתע הרים אותי והעביר את שנינו למיטתי.
שכבתי על המיטה כשהוא מעליי, ולא עבר יותר משניה עד שהעביר את שפתיו לשפתיי ונישק אותי.
הגוף והנפש שלי השתוקקו לו עד כאב, וכל מגע קטן שלו בי גרם לתחושת רגיעה ותשוקה לבעור בי. העמקתי את הנשיקה שמעדינה הפכה לעוצמתית וסוערת, שואבת את כל כולנו אליה.
לאט לאט תוך כדי ידיו עברו משיערי אל בטני והכניס אותן מתחת לחולצתי, הוא עבר משפתיי לנשק את צווארי ולא עבר זמן רב עד שירד ללמטה.
הרשתי לעצמי לעצום את עיניי אבל לפתע גופו התקשח ושפתיו נעצרו כשמיהר להתרחק, גופי נדרך מהפתאומיות בה מגעו נפסק ופחד אחז בי כשחשבתי אולי עשיתי משהו לא בסדר. ''מה קרה?"
עיניו נמנעו מלהביט בי, כאילו חשש ממה שיעשה ברגע שיביט בי רגע אחד נוסף, ''אני לא אוכל לעצור את עצמי קאיה, זה נהיה חזק ממני.''
נרגעתי שוב כשהבנתי את הסיבה להתרחקות שלו.
''אז אל תעצור.'' ברגע שמילותיי יצאו מפי עיניו ישר חזרו לפניי.
''את בטוחה?"
הנהנתי אליו בחייוך קטן, ''רק תנעל את הדלת.''
מבלי לחכות הוא קם מהמיטה ופנה אל הדלת, נועל אותה פעמיים ואז חוזר אליי.
המשכנו מאיפה שהפסקנו, לאט לאט הבגדים עברו אל הרצפה והכל מסביב בער מאהבה ותשוקה.
גופו של לוגן הוא הדבר הכי יפה שראיתי בחיי, ולא היה דבר טוב יותר שיכלתי לבקש מאשר להיות איתו, לאהוב אותו, ושהוא יאהב אותי בחזרה.
הוא הדבר הכי טוב שקרה לי, ואין דבר שאני רוצה יותר מאשר ששנינו נשאר ביחד זה לצד זו לנצח.

המשך יבוא...

אז איך היה יום כיפור? איך היה למי שצם? (אני בחיים ב"ה:)
רק רציתי לעדכן שאני ממש לקראת סוף כתיבת הספר (נשאר לי לכתוב רק את הפרק האחרון שלו😄) אני לא יודעת מה איתכם אבל אני מתרגשת!.
תהיה עונה שניה לספר אז בגלל זה אני אצטרך קודם לסיים את הפרק האחרון (שהוא לדעתי תמיד הכי קשה) ואז לכתוב לפחות עשר פרקים של הספר הבא. בגלל זה אני אעלה פרקים רק בימי חמישי כדי שבזמן הזה אכתוב את הספר השני ולא תהיה הפסקה ארוכה מידי ביניהם.
מה דעתכם? שמחים שעוד מעט זה נגמר ותתחיל התחלה חדשה במקום חדש? למי שיש שאלות/הצעות מוזמן לפנות אליי בכיף!
נתראה בחמישי הבא❤️⁩