פרק שאלות/תשובות

2K 57 59
                                    

אז הנה התשובות לכל השאלות ששלחתן(: אם לא עניתי למישהי על שאלה בטעות מוזמנת לשלוח לי שוב ואני אענה לה. נתראה ביום ראשון עם הספר הבא⁦❤️⁩😄

שאלה: 'בת כמה את?'
תשובה: אני בת שש עשרה וחצי(:

שאלה: 'יהיה ספר שני?'
תשובה: כן!😄 הוא יעלה בעזרת ה' ביום ראשון הקרוב (הספר עצמו ותקציר)

שאלה: 'מאיפה ההשראה שלך לסיפורים?'
תשובה: האמת שבחודשים האחרונים התחלתי לשים לב שרוב הדברים שאני כותבת הם ממש מבוססים על החיים האמיתיים שלי, מלא דברים הם מחלומות, סיטואציות שאני מכירה או שחוויתי, ולצערי הרבה מההשראות נוצרות מכאב או מצער שאני מתמודדת ביום יום.
יש גם כמובן הרבה דברים שמחים על תקווה, שמחה, אמונה, אהבה... כל מה שאני חווה יוצא דרך הכתיבה רק בעולם של דמויות שאני יצרתי ובדרכים מאוד שונות. הרוב לא מתבטא באותו אופן כמו החיים האמיתיים שלי... אבל זה מאוד עוזר בלפרוק ואני ממליצה את זה לכל אחד.

שאלה: 'מאיפה ההשראה לספר הזה?' (השומר מהצללים)
תשובה: מי שזוכרת אז בהתחלה קייטי/קאיה עוברת תאונת אוטובוס ובעקבות כך היא מתחילה לראות את לוגן, שעוד בהתחלה היא חשבה שהוא הזיה שלה עד שכל הפנטזיה נכנסה לסיפור.
אז הסיפור הזה יחסית מאוד מבוסס על סיפור אישי אבל רק כתוב בהגזמה, אני גם חוויתי תאונת דרכים וב''ה יצאתי בלי פגע בגוף אבל עם שריטה קטנה בנפש- טראומה.
אחרי התאונה לא הזיתי אף אחד אבל בלילה כשהייתי במיטה והיה חושך הייתי מדמיינת שמאחוריי יש גבר שהיה מפחיד אותי עד שלא הייתי מסוגלת לפקוח את העיניים מבלי לפחד לראות אותו, זה בטח נשמע מאוד מטומטם אבל זה מה שקרה... בסוף זה נרגע וכן העזתי להביט לאחור כדי להראות לעצמי שאין אף אחד וכשחשבתי על כל זה עלה לי הרעיון לסיפור בו אותו אדם הוא בעצם אמיתי, ולאט לאט העלילה התפתחה אצלי בראש עד שכתבתי אותה.
כבר שנה וחצי שאני לא מדמיינת אותו בלילה ואני חושבת שהרוב בזכות הכתיבת ספר (וגם בגלל שהתבגרתי קצת...)

שאלה: 'לקרוא או לכתוב?'
תשובה: שאלה קשה... האמת שלדעתי זה מאוד תלוי.
אם אני רוצה לפרוק או להוציא משהו שעבר עליי אז אני ישר הולכת לכתוב. אם אני רוצה לא לחשוב על שום דבר ורק להתעמק בעולם אחר שמישהו יצר כדי לשכוח מהמציאות קצת אז זה לקרוא.
אני באמת לא יודעת אם הייתי מסוגלת לבחור בין השניים, אבל אני כן יכולה להגיד שמה שבתכלס אני עושה יותר בשנתיים האחרונות זה לכתוב.

שאלה: 'השם שלך באמת קאסיה?'
תשובה: לא, קאסיה זה שם העט שלי:) (למי שמכירה אז זה לקוח מהספר 'הבחירה' של אלי קונדי, אחד הספרים האהובים עליי)
העדפתי לשמור את הזהות שלי בסוד כדי שלא יזהו אותי בחיים האמיתיים שלי, אני בן אדם יחסית ביישן...

שאלה: 'בת כמה את? יש לך חבר?'
תשובה: אני בת שש עשרה וחצי, ולא, אין לי חבר(:

שאלה: 'זה הספר הראשון שאת כותבת או שיש עוד? (אם כן תכתבי מה)'
תשובה: 'השומר מהצללים' הוא לא הספר הראשון ולא האחרון שלי, מי שאולי זוכרת היה לי ספר בשם- 'הממלכה' שהיה גם גמור, אבל מחקתי אותו אחרי שנתיים כשהבנתי באיזה מצב מזעזע הייתה הכתיבה שלי פעם... ברמה שאני לא הייתי מסוגלת לקרוא אותו. הוא פשוט היה הספר הראשון שלי בו עשיתי את כל הטעויות ולמדתי כמעט הכל (תמיד יש עוד ללמוד ולי יש הרבה).
בנוסף היה לי את הספר המיועדת, שהפסקתי באמצע בעקבות מחסום כתיבה רציני, תקופה לא משהו, ועוד כמה דברים שהתנגשו באותו זמן וגרמו לי להפסיק את הפרסום שלו. עדיין לא מחקתי אותו בתקווה שאולי בעתיד אחזור אליו רק כאשר אסיים אותו לגמרי.
אבל עכשיו אני יותר חושבת על הספר השני של השומר מהצללים, אחר כך אלוהים גדול.

אז זה הכל(: יום ראשון אני אעדכן פה בספר ברגע שהעלתי את הספר השני ומי שרוצה מוזמנת להמשיך לקרוא אותו.
המשך יום נעים ושבת שלום⁦❤️⁩ אוהבת מלא😘😘😘

השומר מהצלליםWhere stories live. Discover now