•פרק 2-משונים אך יפים•

13K 400 458
                                    

כשהבנתי שלהירדם אני כבר לא אצליח ,פתחתי את הטלפון ונכנסתי לקבוצת הוואצאפ של האחים.

הטמבלים של משפחת זוהר😂💘-

את/ה: אני לא מצליחה לישון😥

ריףףף❤: גם אני לא זה בסדר

עיליי הטיפשול❤: עומרי דופק שינה

שון כבשון❤: זבל. תעיר תעיר אותו

איתמרמלדה❤❤: מסכן לא יפה

את/ה: אוי איתמר סתום אני יודעת שגם אתה רוצה.

את/ה: עיליי חכה אני באה

עיליי הטיפשול❤: שומעים הבן אדם לא זז

עיליי הטיפשול❤: או שהוא מת או שאלה הגנים של אבא

שון כבשון❤,איתמרמלדה❤❤,ריףףף❤, את/ה:

הגנים של אבא.

את/ה: טוב שומעים אני גם רעבה עוד מישהו רעב?

ריףףף❤: אני גווע

את/ה: טוב אני בסלון מכינה לי לאכול מוזמנים לבוא.

וכך התנתקתי מהוואצאפ וסגרתי את הטלפון שלי,קמה מהמיטה נועלת נעלי בית ויוצאת לכיוון הסלון.

אין סיכוי שנצליח לישון עד הטיסה, הסתכלתי על השעון רואה שהשעה כבר 01:57.

מה? איך עבר כל כך הרבה זמן?

"אז מה אחות מפנקת אותנו?" שמעתי את קולו של ריף שיורד במדרגות "אני רעבה!" אמרתי והוצאתי מהמקרר כל מה שאני צריכה כדי להכין פירה ושניצל.

שטפתי את הכלים כדי שלא ישאר זכר אחד לכך שהיינו ערים.

"וואי זה היה טוב" עיליי אמר מפנה את הצלחת שלו לכיור "כן אה" אמרתי וריף ואיתמר הסכימו "יצא לך סביר עלמה" שון אמר "אין בעיה אין אוכל יותר זבביר" אמרתי ועשיתי לו אצבע שלישית "לא לא עלמה יצא לך מדהים מושלם ללקק את האצבעות" שון אמר מחבק אותי תוך כדי "טוב טוב תירגע" אמרתי לו מחבקת אותו בחזרה "אני ממש לא עייפה" אמרתי "האמת שגם אני לא" ריף אמר מתיישב על הספה "אני שמה סרט רוצים תצטרפו לא רוצים תלכו לחדרים שלכם ואל תפריעו לי" אמרתי מתיישבת על הספה גם כן ושמה לי איזה סרט טוב בטלוויזיה. "תלוי איזה סרט את שמה" איתמר אמר "אממ לא יודעת חשבתי לשים איזה משהו בנטפליקס" אמרתי פותחת את הנטפליקס ומדפדפת בין הסרטים.

"מצאתי" אמרתי "אין סיכוי" איתמר אמר "ממש אין סיכוי" עיליי אמר "אנחנו ממש לא מתכוונים לראות את זה" שון אמר "ריף?" קראתי לו שיעזור לי "חחחח היית מתה תעבירי תעבירי" הוא אמר "אבל אני לא מבינה מה הבעיה? זה סרט מושלם" רגזתי "זה הסרט האהוב עליי!" הוספתי "אחרי הסרט הזה אנחנו שמים סרט ואת נשארת לראות אותו איתנו עד הסוף" עיליי אמר "טוב טוב אל תדאגו" אמרתי והפעלתי את הסרט "אין על הסרט הזה" מלמלתי לעצמי כשהוא התחיל.

MALA MÍAWhere stories live. Discover now