•פרק 28- אחרי•

4.3K 151 33
                                    

•חודש וחצי אחרי•
״לקחת הכל?״ גיא שאל אותי לפני שיצאנו מהבית ״אממ כן״ אמרתי מביטה במזוודה,החלטתי לקחת עוד כמה דברים שחשבתי שאצטרך שם.
אז כן, אני חוזרת. עבר חודש וחצי ואני חושבת שהגיע הזמן שאני אחזור למשפחה שלי.
כריסטופר שלח הודעות,הרבה. לא הייתי במצב כל כך של לענות לו. אני עדיין פגועה ממש.
ההודעה של אריק עדיין מהדהדת לי בראש,גם לה לא עניתי דרך אגב.

ביליתי המון עם לינוי והחברות הקרובות שלי, ואיך לא? ביליתי עם גיא. והרבה.
אני וגיא היינו מעלים פה ושם סטורים ביחד.
ולשאלתכם? לא,אני וגיא לא ביחד. כן היינו מתנשקים אבל הכל היה חלק ממשחק וזה היה בשביל הסטורים. לפעמים היו רגעים שהוא היה מנשק אותי נשיקה יבשה בפה אבל זה היה רק בקטע של חברות טובה זה הכל. אחרי החודש הזה הבנתי כמה שהקשר שלי ושל גיא חזק וכמה שאנחנו חברים כל כך טובים. הוא עשה בשבילי כל כך הרבה דברים ואני חייבת לו בגדול.

דיברתי עם האחים שלי וההורים שלי כל יום בשיחת סקייפ,האחים שלי עדיין כועסים עליי שלא אמרתי להם כלום ואבא שלי הבליג אכשהו כי מסתבר ששניה אחרי שהלכתי אמא שלי סיפרה לו. הוא היה עצבני אבל לא הגיע לרמה של האחים שלי.
אני לא יודעת אם הם יודעים את הסיבה אבל אם כן הדבר היחידי שאני חוששת לגביו זה מה הם עשו עם זה.
האחים שלי מסוגלים לכל כך הרבה דברים ורק בגלל זה אני מפחדת.

״טוב נו יאללה מה נתקעת תצאי״ גיא אמר לי והוציא אותי מהמחשבות שעברו לי בראש וחייכתי מגחחת ויצאתי מהדלת.
״תביאי אני אכניס לך את המזוודה למושב האחורי״ הוא אמר ונתתי לו את המזוודה ונכנסתי למושב הקדמי שליד הנהג.

״אז זהו״ גיא אמר לפני שעליתי למטוס ״כן,זהו״ אמרתי.
״אני אתגעגע אליך״ אמרתי ״אני יותר, את לא מבינה עד כמה..״ הוא אמר ולפני שהספקתי אפילו להוציא מילה הוא משך אותי לחיבוק חם אוהב וארוך,מאוד מאוד ארוך.
״יהיה בסדר״ אמרתי מחייכת והקול הנשי שבכריזה קטע את גיא מלדבר. ״כל הנוסעים בטיסה 639 להוואנה קובה מתבקשים לעלות למטוס בעשר דקות הקרובות״.
״זאת הטיסה שלי״ אמרתי לגיא ״אני אוהב אותך״ הוא אמר ״גם אני אותך״ אמרתי ״תדברי איתי כשאת נוחתת?״ הוא שאל ״כן אל תדאג״ אמרתי והוא נתן לי חיבוק והניח נשיקה בקודקוד ראשי וחייכתי מסתובבת ומתקדמת לבדיקה הבטחונית.
12 שעות טיסה הנה אני באה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״חמודה הגענו״ הזוג הנחמד שישב לידי אמר כשנחתנו והזיז אותי קלות כדי שאקום. נרדמתי,לא יכולתי שלא זו הייתה טיסה מייסרת כי הדבר היחידי שחשבתי עליו זה מה אני מתכוונת להגיד לאחים שלי ואיך אני בכלל מתכוונת להסתובב ברחוב מבלי להסתכל על הבית של אריק ולא להיזכר בכל הרגעים היפים והטובים שלי ושל כריסטופר.

״תודה״ אמרתי בחיוך והתקדמתי איתך לירידה מהמטוס.

את/ה: נחתתי

MALA MÍAWhere stories live. Discover now