״לֵיאוֹ בוא להרים את המשחקים שלך מהסלון!״ צעקתי ללֵיאוֹ ״נו אבל אמא!״ הוא צעק בחזרה מהחדר ״אין אבל אמא, קדימה נסיך בוא לכאן ותרים את המשחקים שלך״ צעקתי בחזרה ותוך שניות שמעתי את הצעדים שלו כשהוא יורד במדרגות ומתקדם לעברי מתחיל להרים את המשחקים שלו.
הכל עניין של גישה זה הכל.
״רֵיי קדימה נכנסים למקלחת!״ צעקתי לרֵיי ״אמא אני רוצה לסיים לראות את התוכנית!״ שמעתי אותו צועק בחזרה ״עוד כמה זמן זה נגמר?״ שאלתי אותו ״שבע דקות״ הוא השיב ״שבע דקות ולא יותר מזה רֵיי״ אמרתי ״תודה אמא אוהב אותך״ הוא אמר, זה כל כך מחמם את הלב לשמוע את הילד הקטן שלך אומר שהוא אוהב אותך.
״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי.
״בייבי נראה לי שלֵיָה מתחילה להעלות חום״ שמעתי את קולו של אריק מחדרה של לֵיָה ״אני באה״ אמרתי מנשקת את ראשו של לֵיאוֹ ועולה במהירות במדרגות לכיוון חדרה של לֵיָה. ״בדקת לה?״ שאלתי והוא הנהן ״39״ הוא אמר ״זה לא טוב״ אמרתי ״אתה יכול להביא לי אקמול סירופ מהארון תרופות שבאמבטיה?״ שאלתי ״ברור״ הוא אמר ויצא מהחדר.
בואו ואני אשלים לכם טיפה את הפערים הגדולים שצברנו כאן.
לֵיאוֹ כבר בן שבע, וכרגע בכיתה ב׳. הזמן עבר כל כך מהר. הוא ילד מדהים, טיפה בעייתי אבל כל ילד בגיל שלו כזה.
השיער שלו שטני, נוטה יותר לכיוון החום ועיניים ירוקות כמו של אריק. הוא נורא דומה לאריק, כשמסתכלים עליהם מהצד אפשר ישר לזהות שהם אבא ובן.
יש לנו גם את רֵיי, שנולד שנתיים אחרי והוא כבר בן חמש.
הוא בעייתי בדיוק כמו לֵיאו. השניים האלה באמת צמד חמד. הם מתכננים את השטויות שלהם ביחד ואין דבר יותר כיף מלהסתכל עליהם מהצד. פחדתי שהם לא יסתדרו, אך ברגע שסיפרנו ללֵיאו הקטן שיהיה לו אח קטן, הוא כל כך שמח.
במראה החיצוני לֵיאו ורֵיי לא דומים כל כך. לרֵיי יש שיער בצבע חום נורא נורא כהה, ועיניים בצבע כחול. יש בינו לבין לֵיאו דמיון, אבל ממש קטן. לֵיאו יצא יותר דומה לאריק ורֵיי יצא יותר דומה לי.
וכמובן שאיך אפשר לשכוח את המלאכית הקטנה של הבית.
לֵיָה נולדה לפני שנה. היא שילוב גם שלי וגם של אריק.
שיער חום יחסית בהיר ועיניים ירוקות גדולות. היא ילדה מדהימה, בכל מובן המילה. מפיצה אור.
אין יותר שמחה ממני על המשפחה הקטנה שבניתי.
לא חושבת שתראו המון מקרים כמו שלנו. יש כאלה שיחשיבו אותנו עדיין כילדים. אני בת 24 ואריק כבר בן 26. הוא לגמרי חלומי.
השנים רק עשו לו טוב. הוא נהיה הרבה יותר בוגר וחתיך ללא ספק.
בהתחלה כל הקטע של לגדל ילד היה מוזר לו, אך הוא לגמרי בא מוכן ללמוד דברים חדשים, ועם כל העזרה שקיבלנו מהמשפחות הצלחנו עם העניין הזה יפה מאוד עד שכבר למדנו בעצמנו.
