״אמא אני יכולה לחתוך סלט הכל בסדר״ אמרתי משעינה את הקביים על האי שבמטבח ומתחילה לחתוך את הסלט.
אני ואיתמר יצאנו מזה בנס, לפחות ככה כל רופא ורופא אמר לנו.
אנו מודעת לעובדה ששנינו היינו בסכנת חיים, זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי בתוך מקרה כזה, כנראה שאלוהים לא רוצה שאני אהיה קרובה אליו, לפחות לא עכשיו.
שחררו אותי להמשך התאוששות בבית, בהתחלה יכולתי לתזז אך ורק בעזרת כיסא גלגלים, אבל עכשיו אני מתניידת בקביים ואפשר לומר שהחיים הרבה יותר קלים ככה. איתמר בדיוק כמוני עם הקביים, אני רואה עליו שזה הרבה יותר קשה לו ממנה שזה קשה לי. הוא בקושי יוצא מהבית, נותרו לו רק עוד חודשיים והוא יוכל להיפטר מהקביים, כך לפחות הרופא אמר אם הפיזיותרפיות ילכו כמו שצריך. לי לעומת זאת נשאר עוד חודש וחצי ואני מעיפה את הקביים האלה לאלף עזאזל.
איתמר לא מהאנשים שאוהב כשרואים אותו חסר אונים. הוא תמיד חייב להיות בשליטה ותמיד חייב לשמור את כל הקשיים לעצמו מאשר לחשוף ולהראות אותם. הוא לא אוהב לדבר על התאונה, הוא דיבר עליה רק בימים הראשונים אחרי שהוא קם ובזה זה נגמר.
•פלאשבק•
״אני מצטער״ הוא אמר ״על מה?״ שאלתי מגחחת ״על הכל. אני כזה מטומטם, אם הייתי נשאר מפוקס כל זה לא היה קורה״ הוא אמר ״זו לא אשמתך, גם אם היית מסתכל על הכביש באותה השנייה כבר היה מאוחר מדי, הנהג הזה נסע כל כך מהר שבשום מקרה אחר לא יכולנו להמנע מזה. הכל בסדר, זו לא אשמתך״ אמרתי ״את האחות האהובה עליי״ הוא אמר ״אני האחות היחידה שלך״ אמרתי בהתחכמות ״די הבנת למה אני מתכוון״ הוא אמר ״כן הבנתי״ אמרתי מניחה נשיקה על המצח שלו ״אני אוהב אותך אחות קטנה״ הוא אמר ״גם אני אותך״ אמרתי מחייכת.
•פלאשבק•
״אריק כבר דיבר איתך?״ אמא שלי שאלה ״לא הוא אמור להתקשר בכל רגע״ אמרתי בחיוך וההרגשות לשיחה שמצפה לי.
אני כבר כמעט בסוף חודש תשיעי, אריק נאלץ לחזור לטור ומדבר איתי ועם המשפחה שלי ושלו כל יום בכדי לוודא שאני באמת בסדר.
הוא אפילו מדבר עם הרופאים אחרי הטיפולים כדי לדעת שאני בסדר ושהילד בסדר. הוא לא מניח לשום דבר לקרות לי ואני כל כל אוהבת אותו על כל הדברים שהוא עושה בשבילי. על כל ההקרבה הענקית שלו, הגבר הזה משהו מיוחד.
״בייבי!״ אמרתי כשעניתי לשיחה מאריק ״יפה שלי״ הוא אמר ״איך את?״ הוא שאל ״חותכת סלט כרגע״ אמרתי ״בייב הרופא אמר שאת צריכה לנוח, את גם בחודש תשיעי אל תשכחי, את צריכה מנוחה״ הוא אמר ״בייב אני בסדר, אני רק חותכת סחט״ אמרתי מגחחת. ״את לא יכולה לשבת לשנייה אה״ הוא אמר ״אפילו לא לשנייה אחת״ אמרתי והוא צחק.
״איך שם?״ שאלתי ״בקושי נחים, אבל יהיה בסדר״ הוא השיב ״חוץ מהשינה הכל בסדר?״ שאלתי ״הכל הולך פה מצוין״ הוא אמר ״יופי אני שמחה לשמוע״ אמרתי ״אני מתגעגע אלייך ברמות״ הוא אמר ״קשה לי לישון במיטה בלי מישהי מסוימת שמתחפרת עמוק עמוק בחזה שלי באמצע הלילה, קשה לי לקום בלי לראות את הפנים היפות שלך בצד השני של המיטה״ הוא אמר ״ועוד יותר קשה לי לא להרגיש את הבעיטות של הדבר הקטן הזה שחי לך בבטן״ הוא אמר גורם לי לצחוק ״יהיה בסדר בייבי, רק עוד כמה ימים וזה נגמר״ אמרתי ״אני כל כך מחכה לראות אותך כבר״ הוא אמר ״אני כל כך מחכה להקים את המשפחה הזאת כבר״ הוא הוסיף ״גם אני בייב, תאמין לי״ אמרתי והוא חייך. החיוך שלו הוא הדבר הכי יפה שאי פעם ראיתי בכל ימי חיי.
