•פרק 21- מועדון•

4.6K 144 60
                                    

״תודה נשמה שלי״ אמרתי לכריס לפני שיצאתי מהאוטו.
״את שוכחת שאת לא יכולה ללכת הרבה נכון?״ הוא שאל כשראה אותי פותחת את דלת האוטו ומנסה ללכת בכוחות עצמי ״איך אפשר לשכוח בדיוק?״ שאלתי בחזרה והוא גיחח ויצא מהאוטו לעזור לי.
״בואי בואי״ הוא אמר תופס אותי דרך המותניים ועוזר לי ללכת. יד אחת שלי החזיקה את הצוואר שלו והיד השנייה שלי תפסה את היד שלו שהייתה על המותן שלי,כדי לקבל יותר איזון.

״לא יכול להיות שהגענו לפניהם״ כריסטופר אמר כשנכנסנו לבית וגילינו שהוא ריק מאנשים ״איתם הכל יכול לקרות״ אמרתי נאנחת והוא צחקק ועזר לי לעלות במדרגות לחדר שלי.

״כריס״ קראתי לו כשהוא הניח אותי על המיטה והסתובב לכיוון הדלת.
״אולי תישאר?״ שאלתי והוא הסתובב אליי מחייך ״את רוצה שאני אשאר?״ הוא שאל ״מה זה כל כך מפתיע?״ שאלתי ״כן״ הוא אמר ״יואו איזה רשע אתה״ אמרתי ומשכתי אותו לידי על המיטה.
הוא הוריד את החולצה והניח אותה בקצה המיטה ונשכב לידי,אני שמחה שזכיתי בו ללא ספק.

״עלמה״ הוא קרא לי בזמן שהעביר את אצבעותיו בשיערי וראשי היה מונח על החזה שלו,הייתי כל כך רגועה באותו הרגע.
״כריסטופר״ קראתי לו בחזרה והרמתי את ראשי מסתכלת עליו.
״ממתי את קוראת לי כריסטופר?״ הוא שאל במבט מוזר ״לא יודעת יצא ככה פתאום. כנראה בגלל הדרמטיות שלך״ אמרתי ״טוב נו מה רצית?״ שאלתי עדיין מסתכלת עליו.
״יש סיכוי ש...״ הוא אמר והפסיק באמצע. מה קורה פה?
״יש סיכוי שיש משהו בינך לבין אריק?״ הוא שאל והרגשתי את הלב שלי נופל לרצפה,מאיפה באה הפאקינג שאלה הזאת.
״מה? לא! מה פתאום זה מה שאתה חושב עליי?״ שאלתי,יופי עוד מישהו שאני נפגעת ממנו,אוף.
״לא. אני פשוט רואה איך אתם מסתכלים אחד על השנייה בצורה מוזרה כזאת. כאילו שניכם יודעים משהו ומסתירים את זה מכולם..״ הוא אמר מאוכזב ומוריד את ראשו לא מסתכל עליי אפילו.
״היי תסתכל עליי״ אמרתי מרימה לו את הראש. ״ביני לבין אריק אין כלום וגם לא יהיה. בחרתי בך אני אוהבת אותך אני בחיים לא אעשה משהו שאפגע בך.״ אמרתי והוא הרים את ראשו ״אוקיי?״ שאלתי ״אוקיי״ הוא אמר בחיוך והצמיד נשיקה לשפתיי.

״את כועסת עליי עכשיו?״ הוא שאל ״אני לא כועסת אני פשוט קצת מאוכזבת שככה אתה חושב עליי״ אמרתי מניחה את הראש שלי בחזרה על החזה החשוף שלו ״אני מצטער. זה פשוט הרגיש לי שהוא לוקח לי אותך..״ הוא אמר חוזר להעביר את אצבעותיו בשיערי.
״אבל אתה יודע שזה לא יקרה נכון?״ שאלתי ״עכשיו אני יודע״ הוא אמר מניח נשיקה בקודקוד ראשי. כמה שאני זכיתי.

״עלמה אנחנו בבית!״ שמעתי את אבא שלי צועק מהסלון בקומה למטה ״הם הגיעו״ אמרתי קמה מכריס ״בואי אני אעזור לך לרדת״ הוא אמר וקם מהמיטה לובש את החולצה עליו ועוזר לי לרדת למטה לסלון.

״יאאא איזה חמודים אתם!״ אמרתי כשראיתי את כל השוקולדים והמתנות הקטנות מונחות על האי שבמטבח. ״אנחנו יודעים״ עיליי אמר מחבק אותי וחיבקתי את שאר האחים.
״מתי הגעתם?״ ריף שאל אחרי שחיבק אותי ״אממ לפני איזה עשרים דקות חצי שעה ככה״ אמרתי מסתכלת על כריס ״אהה״ הוא אמר וחזר לשבת על הספה. ״רגע אבל לא יכול להיות שהתעכבנו כל כך הרבה זמן״ שון אמר ״יכול להיות יכול להיות״ אמרתי והכנסתי את השוקולדים למקרר כדי שלא ימסו.

MALA MÍAWhere stories live. Discover now