שיט שיט שיט. זה חלום אני בטוחה בזה,אני הוזה אין סיכוי שזה אמיתי.
אין סיכוי שזה אורי,אין שום סיכוי שבעולם שזה אורי.״ה-הלו״ גמגמתי ברגע שעניתי לשיחה.
״עלמה אלוהים איזה מזל שענית״ שמעתי את קולו של גיא מעבר לטלפון. רגע מה? איך גיא הגיע לטלפון של אורי? הוא התרסק עם כל האוטו..
״גיא? אתה לא מבין איך נפל לי הלב!״ אמרתי ״איך השגת את הטלפון של אורי?״ שאלתי בלחץ ״התקשרו אלינו לפני איזה שעה ככה ואמרו שעשו סדר בכל מיני דברים של מטופלים ומצאו את הטלפון של אורי בין הדברים.״ הוא אמר. אבל איך לעזאזל? כל הטלפון התרסק עם שאר האוטו בתאונה. ״אבל איך? הטלפון התרסק בתאונה ביחד עם האוטו״ אמרתי ״ככה גם אנחנו חשבנו עד שהתקשרו אלינו מהבית חולים ואמרו לנו שהטלפון אצלם״ הוא אמר ושתקתי. כמה זכרונות יש לי ולאורי בטלפון הזה.״עלמה..״ הוא נאנח מהצד השני של הטלפון.
״אני יודע שזה קשה לך, גם לי זה קשה תאמיני לי. הוא היה האח הקטן שלי,כל הזמן היינו מתכננים איך הוא היה מציע לך נישואים ברגע המתאים, היינו רבים והיינו צוחקים. היינו חושבים ביחד על העתיד שלנו, על זה שיום אחד שנינו נגיע לקבוצות כדורגל הכי טובות בעולם, תאמיני לי שזה קשה גם לי, אבל הייתי חייב להתקשר להודיע לך. יש לכם כאן מלא זכרונות משותפים, חשבתי שזה יהיה נחמד אם תדעי ותרצי לראות״ הוא אמר ולא עברה שנייה והדמעות שלי התחילו לרדת כמו נהר,בזרמים אחת אחרי השנייה.׳כל הזמן היינו מתכננים איך הוא היה מציע לך נישואים׳ המשפט הזה שבר אותי. אורי שלי אני כל כך מתגעגעת אליך אלוהים, אף אחד לא מבין עד כמה.
איך הוא לקח לי אותך? למה דווקא אותך אלוהים לקח לי?
״תמחק אותם״ אמרתי בקול שבור בזמן שהדמעות לא מפסיקות לרדת ומתחילות לחנוק אותי ״עלמה אני בטוח שאת לא רוצה לעשות את זה״ הוא אמר ״תמחק את זה אמרתי!״ צעקתי לטלפון בבכי ״תמחק את זה. תמחק את זה. תמחק את זה״ צעקתי שוב לטלפון בבכי והדלת שלי נפתחה במהרה וריף נכנס מתוכה מנתק את השיחה וזורק את הטלפון למיטה ומחבק אותי חזק חזק.
״די קטנה שלי יהיה בסדר״ הוא אמר מלטף את שערי וממשיך לחבק אותי חזק ולא עוזב. ״הז-זכרונות הכל. הכל שם״ גמגמתי לתוך החזה שלו. החולצה שלו כבר הייתה כל כך רטובה מכל הדמעות שלי אך בכל זאת הוא לא עזב ואני המשכתי לבכות מהגעגוע לאורי שלי.
כל כך הייתי רוצה לקום מתוך הסיוט הזה ליד אורי,שיגיד לי שסתם חלמתי חלום רע ושהכל בסדר ושהוא איתי תמיד.
או שלפחות הייתי קמה עכשיו ליד אריק והוא היה אומר לי שחלמתי סיוט, והטלפון עם כל הזכרונות לא באמת חזר.זה טוב שעדיין יש לנו זכרונות,אבל תמיד יהיו זכרונות בלב שלי. בעצם יש בכל מקום. יש בטלפון שלי, יש לי בארון את הסוודרים שלו וחלק מהבגדים שלו ועוד מלא תמונות שחשבתי שיהיה חמוד להדביק בדלת הארון. יש לי בשמים שלו שכל יום אני דואגת להריח כדי שתהיה לי את ההרגשה שהוא עדיין איתי כאן. יש לי את התמונה של שנינו ממוסגרת שמלווה אותי לכל מקום, הוא קנה לי את זה ליום האהבה האחרון שלנו ביחד. אחרון לפני שהוא מת לי מול העיניים.
אבל שפתאום גיא אמר לי שהטלפון חזר עם הכל,ידעתי שהכל יחזור אליי ויציף אותי כמו גשם,קשה לי בלעדיו ועוד דבר שלו ועוד דבר שלו,ולא משנה כמה דברים יהיו לי,וזה לא משנה שהטלפון חזר. שום דבר לא משנה את העובדה שאורי שלי לא איתי כאן יותר.
אבל העיקר שהזיכרון הכי גדול ממנו נמצא בלב שלי, וזה האהבה שהוא נתן לי במשך שלוש שנים.