חודש עבר מאז אותו היום בחוף,חודש שלם.
חודש שאריק מחליף בחורות כאילו הן נעליים,כל יום מזיין בחורה אחרת.
אני וכריסטופר עדיין ביחד ונהנים כל רגע ורגע,אני באמת מאושרת איתו.
בקושי יצא לי לדבר עם אריק מאז אותו יום אבל עם שאר הבנים יצא לי להתחבר מצוין והפכנו להיות מעין חבורה כזאת.
הרגשות שלי לאריק...אוי אריק. עדיין קשה לי לראות אותו עם אחרות,קשה לי לראות אותו בכל יום עם מישהי אחרת שהוא זיין,אבל בכל רגע ורגע שכואב לי,ותאמינו לי שכואב לי,אני פשוט מתרכזת בכריסטופר ומשכיחה מעצמי את כל הכאב.
לפעמים אני פשוט יושבת עם עצמי ובוכה על כמה מטומטמת אני.
אריק לעזאזל איתך.אני אמורה לצאת לכיוון הבית של אריק בכל רגע,כמובן שלא בשביל אריק,אלא בשביל לפגוש את כריסטופר.
הזוגיות שלנו כבר הותרה לפרסום. ׳יצאנו מהארון׳ מה שנקרא.
כבר שבועיים שכולם יודעים עלינו ואנחנו מנהלים זוגיות מתוקשרת מאוד,למרות שאני לא רוצה אבל אני סובלת בשקט,אחרי הכל אני אוהבת אותו..קמתי מהמיטה והתקדמתי לכיוון הארון והוצאתי בגדים ללבוש.
הוצאתי לעצמי סוודר בצבע שמנת אפרפר וג׳ינס קצר וחגורה.
נכנסתי לחדר האמבטיה והתחלתי להתלבש.ענדתי את התכשיטים שלי,סידרתי את השיער והתבשמתי קלות,ממש טיפ טיפה. הוצאתי את הטלפון מהמטען ויצאתי מהחדר יורדת למטה.
״יפה שלי אבל עוד לא אכלת ארוחת בוקר״ אמא שלי אמרה ״אל תדאגי אני אוכלת עם כריס״ אמרתי ״ביי תהני!״ היא אמרה ״תודה!״ אמרתי ויצאתי מהבית סוגרת את הדלת אחריי ומתקדמת ברגל לכיוון הבית של אריק. כמו שאתם כבר יודעים הבית של אריק נמצא במרחק של שתיים שלוש דקות מהבית שלי כך שזו לא הליכה ארוכה בכלל.הגעתי אל מחוץ לבית של אריק ודפקתי על הדלת מחכה לתשובה.
הדלת נפתחה וגיליתי את אריק מבעד לדלת כשהוא לובש מכנסיים בלבד והקוביות שלו בולטות כאילו אין מחר. הרגשתי את הסומק על לחיי אבל ניסיתי להסתיר זאת כמה שיותר.
הוא חייך ולא הוציא מילה וזז טיפונת כדי לתת לי להיכנס.
בקושי החלפנו מילה מאז אותו היום,להיות בקרבתו פתאום נורא מוזר לי,במיוחד אחרי מה שהוא אמר ואחרי איך שאני הגבתי.
חייכתי חיוך מזויף. כל כך קשה לי עם המצב הזה בנינו..
ציפיתי שהמצב יהיה אחרת,שנוכל להתגבר על זה.. אבל הרגשות שלנו תקועים באמצע כמו איזה זין ואין לנו שום דבר מה לעשות עם זה.
שנינו המשכנו הלאה,אם אפשר בכלל לקרוא לזה ככה.
אריק ממשיך לזיין בחורות ולהחליף אותן על ימין ועל שמאל,אני עדיין לא מבינה בשביל מה הוא עושה את זה. אולי זה מספק בשבילו הנאה אבל הוא לא יודע לאיזה השלכות הוא גורם.
סעמק ערס,למרות כל מה שהוא עשה ועדיין עושה,עדיין יש לי רגשות אליו,עדיין כואב לי שאני רואה איך כל יום הוא עם מישהי אחרת,הוא לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים. הוא לא יודע שאני מרגישה אליו משהו,אני שתקתי אז באותו היום,לא הוצאתי מילה.
הוא חושב שטוב לי. כן,באמת טוב לי עם כריסטופר,אבל לפעמים אני פשוט חושבת. חושבת על איך זה היה אם הייתי עם אריק.
הוא לא יודע שכל פעם שאני רואה אותו עם מישהי אחרת הלב שלי מחסיר פעימה ומתכווץ,הוא לא יודע לאיזה כאב לב הוא גורם לי כל פעם מחדש,קשה לי,פשוט קשה לי.
אני יודעת שהוא לא כזה,אני רואה את זה עליו,אני פשוט יודעת.
הוא לא אחד שמזיין וזורק,הוא לא סטוציונר,הוא לא חרא,הוא פשוט לא כזה. הוא פשוט מסתתר מאחורי מסכה,מסכה שמאחוריה אף אחד לא מצליח למצוא אותו,לגלות שזה הוא שמאחוריה,אבל אני? אני תמיד מצליחה למצוא. לפעמים יש ספקות,וזה קשה,אבל אני משתדלת ומנסה לעשות הכל כדי למצוא את האריק שאני אוהבת שם בפנים.