״איך הקטן שם בבטן?״ אריק שאל מצידו השני של המסך ״בועט הרבה בעיקר״ אמרתי רואה את החיוך הכי יפה בעולם עולה על פניו.
נכנסתי לחודש שמיני, חודש וחצי שאריק לא כאן וקשה לי יותר מתמיד. אני מתגעגעת אליו כל כך לעזאזל איתו.
״אני מתגעגע אלייך״ הוא אמר ״לגוף שלך, לחיוך שלך, לנשיקות שלך, למגע שלך, להצקות שלך, לחיבוקים שלך, לחפירות שלך, לשיגעונות שלך באמצע הלילה, אני מתגעגע אלייך בייבי״ הוא אמר גורם לי להוריד את מבטי. אף אחד לא יכול לתאר לעצמו כמה שאני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו. וכשאני אומרת אף אחד, זה אף אחד.
״בייבי את יודעת שאני לא אוהב לראות אותך ככה״ הוא אמר והרמתי את מבטי חוזרת להסתכל על המסך. הזיפים הקטנים שלו כבר התפשטו לאורך הפנים, השיער שלו ארך, הוא לגמרי ההגדרה לגבר המושלם אצל כל אישה. אך למזלי, אני זו שזכיתי בו. הוא נראה כל כך טוב אלוהים, היופי הפנימי שלו יותר יפה מהיופי החיצוני שלו, שזה נדיר למצוא בבן אדם.
אני פשוט מאוהבת. יותר מדי מאוהבת הייתי אומרת.
״תראי לי את הבטן״ הוא ביקש וחייכתי מורידה את המצלמה קצת לכיוון הבטן שידי מונחת עליה ומחזירה בחזרה לפניי. ״כמה שהייתי מת להיות לידך עכשיו ולהרגיש את הבעיטות שלו״ הוא אמר ״עוד קצת וזה נגמר״ אמרתי בקול חלוש מונעת בכל יכולתי מקולי להשבר.
אני לא יכולה להשבר מולו, גם ככה קשה לו מעצם העובדה שהוא לא כאן.
״בייבי אני צריך ללכת״ הוא אמר, השעתיים הכי טובות בכל החודשיים האלה נגמרו כרגע. ״ביי יפה שלי, אני אוהב אותך״ הוא אמר ״ביי בייב גם אני״ אמרתי והוא ניתק את השיחה.
מיד לאחר שהוא ניתק את השיחה קיבלתי שיחה אחרת, שיחה שחיכיתי לה כל כך הרבה זמן. לינוי.
״אהובתי״ היא אמרה כשעניתי לשיחת הוידאו ״תראי לי את האחיין העתידי שלי״ היא אמרה בהתרגשות וכיוונתי את המצלמה לבטן שומעת אותו מוציאה קולות התרגשות. ״רק דקה אני בשיחה איתך וכבר כואב לי הראש״ אמרתי בציניות ״גיחי גיחי״ היא אמרה גורמת לי לצחוק. היא כזאת ילדותית לפעמים בחיי.
״נו איך אריק שם?״ היא שואלת ואני רק מנסה שלא לשקוע במחשבות דכאוניות. ״עלמה..?״ היא מהססת מעט ״מה? כן. הוא בסדר, הכל בסדר״ אמרתי ״את מתגעגעת אליו אה״ היא אמרה ״איך אפשר שלא״ אמרתי ״לפחות החברה הכי טובה שלך תהיה בלידה, זה גם משהו״ היא זרקה את ההפתעה בנונשלנטיות גורמת לי להביט עליה מהמסך בהלם.
״מה?״ שאלתי מקווה ששמעתי נכון ״קניתי כרטיס, אני סוף סוף אראה אותך אחרי מעל חצי שנה״ היא אמרה גורמת לדמעה בוגדנית לרדת במורד פניי. ״די עלמה אל תבכי״ היא אמרה ״זה קשה, אני מתגעגעת אלייך״ אמרתי. להיות בלי לינוי במשך כל תקופת הזמן הזאת הייתה סיוט. להודיע למישהי שהיא כמו אחותך לכל דבר שאת בהריון דרך שיחת טלפון מסכנה פשוט גורם לי להרגיש חרא עם עצמי.
תמיד דמיינתי שכשאחת מאיתנו תהיה בהריון השנייה תלווה אותה ותהיה איתה לאורך כל הדרך, אך החיים תכננו לנו תוכניות אחרות ואת כל משך תקופת ההריון שלי ביליתי בלעדיה.
אבל אני לא דואגת, כי אני יודעת שלא משנה מה, היא תמיד איתי וחלק ממני ובלתי נפרד מהחיים שלי.
