עוד יום עובר ועוד יום עובר. עוד שבוע ועוד שבוע.
הגענו כבר לחודש שלם שאריק בקומה.
עם כמה שקשה לי להגיד את זה, הבית חולים הפך להיות כבר הבית השני שלי. אני בקושי חוזרת הביתה, בקושי מתפקדת ובקושי מדברת עם כולם. אני רק מתרכזת באריק ומתפללת שהוא יצא מזה.
היחידי שאני מדברת איתו זה גיא. הוא באמת היחידי שעוזר לי לעבור את כל התקופה הזאת מבלי להתחרפן יותר ממה שכבר התחרפנתי.
הוא מבין בדיוק על מה אני מדברת, אחרי הכל שנינו חווינו את אותו הדבר, את אותו האובדן.
כשפינו מזירת התאונה אותי את גיא, אחרי כמה שעות של טיפולים הודיעו לנו שגיא נכנס לקומה, אך למזלינו יומיים עברו והוא יצא מזה, לא יודעת איך זה הגיוני אבל היה לנו מזל גדול.
כריסטופר השיק זוגיות חדשה עם מישהי, הם שכבו. איך אני יודעת? כי איתה הוא בגד בי. עכשיו אני מבינה את הסיבה לפרידה שלנו, אבל אני מפרגנת לו כי הוא נראה מאושר.
האמת שאנחנו בקשר יחסית טוב, אנחנו מדברים ואנחנו משאירים את העבר מאחור למרות שזה קשה.
העבירו את אריק למחלקה רגילה כך שעכשיו אנשים יכולים להגיע מבלי שיבקשו מהם לצאת, הבנים מגיעים כל יום, ההורים שלו, המשפחה, וגם המשפחה שלי.
אבל אני? אני בכלל לא עוזבת. יש שם שתי מיטות שבאחת אני ישנה ובשנייה דייזי אמא של אריק, זה כל כך קשה לראות אותו ככה.
דחו לבנים את הסיבוב הופעות בחודש וחצי,הצוות שלהם היה פה לבדוק מה שלומו,היחצנים,כולם נורא דאגו.
אחרי המון מחשבות הם החליטו לדחות את הסיבוב כי ראו שאריק לא קם ולא יקום.
אני מדברת איתו,בעצם אני מדברת אליו. אני מדברת ושופכת כל כך הרבה, את כל מה שאני מרגישה, את כל מה שעובר עליי פשוט מספרת לו הכל. הרופא אמר שאפשר לדבר איתו ושזה יכול לעזור ואולי הוא שומע וזה יגרום לו לקום יותר מהר. אני מדברת בתקווה שהוא שומע אותי ויודע כמה שאני אוהבת אותו ומחכה שהוא יקום.
אני בוכה הרבה,כמעט כל לילה. אני יושבת ליד המיטה של אריק, מחזיקה לו את היד ובוכה, איך לעזאזל זה הגיע למצב כזה?
הכל בגלל מכות מטופשות, הכל בגלל שאלה אחת שהוא רצה לשאול אותי, הכל בגללי אלוהים אני כזאת מטומטמת.
אני עד עכשיו לא יודעת מה הוא רצה לשאול אותי, אני מתה לדעת כבר. אני סופרת את הימים,השעות, והשניות ככה עד שהוא יתעורר.
אמצע הלילה, כולם הלכו ונשארתי כאן רק עם דייזי שנרדמה מלפני כמה דקות. אני מתפללת כל כך הרבה כדי שהוא יקום. אני מוכנה לעשות הכל. רק כשהתחיל כל הבלגן הזה, הבנתי כמה הרגש שלי אליו חזק. רק עכשיו הבנתי שאני אוהבת אותו יותר מדי כדי לאפשר לו ללכת ממני. הבן אדם הזה פשוט נתפס לי חזק חזק בלב, ואין סיכוי שהוא יצליח לצאת משם.
אני וגיא דיברנו, וסיכמנו סיפור מספיק טוב לפרידה הזאת בנינו.
כביכול נפרדנו לפני שבוע וחצי, הסיבה לפרידה הייתה שהקשר הזה פשוט לא יכל לעבוד משלט רחוק, וגם שנינו התאהבנו באנשים שונים בכל תקופת הזמן הזאת. הבנים קנו את זה בלי שאלות מיותרות, היחידי שאני יודעת שישאל שאלות הוא אריק. אבל הוא לא מאמין לבולשיט שלי אף פעם.
