״את לא יכולה להכריח אותי לעשות את זה!״ אני מתלוננת אל האנה שממשיכה להתעקש.
״אני לא מסוגלת לעשות את זה בעצמי!״ היא טוענת. אנחנו מביטות יחד בבחור שיושב לבד. שיערו החום הוברש עם אצבעותיו קודם, ומסודר מעל ראשו חוץ מכמה תלתלים שלא נמצאים במקומם. הוא לובש מכנסי ג׳ינס שחורים וג׳קט כחול. אנחת תסכול גדולה נפלטת מגרוני ואני מתקדמת לצידו השני של הדלפק.
״סליחה?״ אני פונה אל הבחור שיושב באחד השולחנות בבית הקפה. אוזניות נעוצות באוזניו אז הוא כנראה לא שומע. הוא מביט אל תוך המחשב הנייד שמולו ומחזיק את כוס הקפה שלו לפני פניו. סביב צווארו נחה שרשרת כסופה עם תליון של פרסה. אני לא יודעת למה, אבל היא מושכת את תשומת ליבי לכמה שניות.
״סליחה?״ אני חוזרת על דבריי, תופחת בעדינות על כתפו.
״את צריכה משהו?״ הוא שואל בעצבנות ומוריד את האוזניות שלו, מסובב את ראשו אליי. גסות הרוח שלו מרתיחה אותי, אבל אני לא יכולה להתייחס אליה אם אני רוצה לשמור על עבודתי בבית הקפה.
״רק רציתי להגיד שהקפה שלך מטפטף על המחשב, מצטערת להפריע.״ אני מחזירה, שולחת חיוך לרגע קצרצר לפני שפניי חוזרות להיות חסרות הבעה. הוא מביט מיד באמריקנו שבידו, אותו הזמין ממני לפני מספר דקות, שמטפטף בכל כמה שניות על המחשב. אני מסתובבת, משאירה אותו להתמודד עם הבעיה לבדו. אני שומעת מאחוריי את האנחה הכבדה והקללה המהירה שנפלטת ונכנסת אל מאחורי הדלפק. אני נשענת על הדלפק ומביטה בו, מתוסכל בזמן שמנסה לייבש את מחשבו בעזרת המפית היחידה שמולו. צחקוק נפלט ממני.
״אל תהיי רעה.״ האנה עוברת לידי בדרכה למקומה בקצה הדלפק, מניחה מולי ערמת מפיות. אני נאנחת בחוסר רצון כשהיא ממשיכה להתקדם. ידי עוברת בשיערי החלק לפני שאני לוקחת את ערמת המפיות, מתקדמת לאותו הבחור. מבלי להוסיף מילה, אני מניחה לידו את המפיות.
״תודה.״ הוא ממלמל. אני מסתובבת ועוזבת את האזור.
״אפשר בבקשה קפה קר על חלב סויה?״ מבקשת נערה כשאני עומדת מול הקופה. אני מקלידה במחשב מיד את בקשתה.
״בטח, משהו נוסף?״ אני שואלת בחיוך.
״לא.״ היא מחזירה חיוך ומושיטה לעברי שטר. אני לוקחת אותו מידה ומחליפה אותו, מחזירה לה את העודף יחד עם הקבלה שלה. ״תודה.״ היא ממלמלת ומתקדמת לחלק השני של הדלפק, שם תקבל את ההזמנה שלה, אותה האנה מכינה. אני מבחינה בסדק קטן בדלפק, בוהה בו במשך זמן מה.
״היי, אני מצטער על קודם.״ קול עמוק נשמע ואני מרימה את מבטי מיד. אותו הבחור שלא רצה בחברתי קודם לכן מתקרב אל כיווני.
YOU ARE READING
מועדון 27
Romance*גמור* ״קוראים לי אדם.״ הוא מציג את עצמו לראשונה, למרות שאת שמו כבר ידעתי. הוא יודע שידעתי את שמו. ״לא אכפת לי.״ אני אומרת בגסות. *** סופי, בחורה בת עשרים ושתיים, היא לא בחורה של זוגיות. היא בחורה שבורחת מחדר לא מוכר בבוקר אחרי שהיא שכבה עם בחור שה...
