פרק 39

2.5K 158 35
                                        

״עשר.״ אני מקריאה את הסכום שכתוב על המסך בסוף ההזמנה של הבחורה הצעירה שמולי. היא מושיטה לי את השטר המדוייק ונשארת לעמוד מולי, מול הקופה, עד שאני מחזירה לה את הקבלה שלה. היא מודה לי ומתרחקת.

שעת הסגירה כבר מתקרבת. חוץ ממני, מהאנה ומאותה בחורה שממנה לקחתי את ההזמנה, נמצא פה בחור מבוגר שעובד על המחשב ושניים שנראים כמו זוג בדייט מתקדם, אך שהם עדיין לא ביחד באופן רשמי. הם יושבים פה כבר זמן רב ושניהם סיימו את המשקאות שהזמינו כבר מזמן.

פעמון הכניסה מצלצל, גורם לי להביט לכיוון הדלת מיד. אמילי נכנסת בחיוך, מחכה לראות את תגובתי המופתעת. אני מחייכת אליה בחזרה כשהיא מתקדמת לכיווני, יושבת מול הדלפק במקום שכמעט ואף פעם לא יושבים בו.

״מה את עושה פה?״ אני שואלת בחיוך והיא מניפה את שיערה הכהה אחורנית מכתפה.

״הייתי בסביבה והתגעגעתי. אסור?״ היא מחזירה שאלה, מחייכת עדיין.

״מותר. אפילו רצוי.״

״אפשר שוקו קר?״ היא מבקשת. אני מצחקקת.

״זה סוף דצמבר ואת בשנות העשרים של החיים שלך. את בטוחה שזה מה שאת רוצה?״ אני שואלת בחזרה בטון שיפוטי שגורם לאמילי לגלגל עיניים.

״אי אפשר להיות זקן מדי בשביל שוקו. וחוץ מזה, אף פעם לא קר מדי בשביל שוקו קר!״ היא מתלוננת. אני צוחקת ומקלידה את בקשתה, מוציאה את הקבלה שלה מיד לאחר מכן. ״תודה באמת...״ היא ממלמלת ואני צוחקת.

הבחורה הצעירה שהזמינה ממני לפני דקות קצרות עכשיו עוזבת עם הזמנתה בידיה. אני מחייכת להאנה שמתחילה להכין את השוקו הקר של אמילי.

״מה התוכניות שלך לערב השנה החדשה?״ אמילי שואלת בתקווה. עיניה נוצצות מעט כשהיא מחכה שאגיד שאני פנויה.

״התכוונתי ללמוד, בכינות.״ אני מודה. גבותיה מתכווצות בבלבול.

״את לא רצינית.״

״לא קבעת עם חברות?״ אני נזכרת שסיפרה לי על כך לפני כמה ימים. היא נאנחת.

״כן, אבל אני ממש מעדיפה להיות איתך במקום.״ אני תוהה אם היא מתחנפת כדי לקבל משהו, או שדוברת אמת. בכל מקרה, דבריה גורמים לי לחייך.

״אני יכולה לחשוב על זה?״ אני שואלת, ומבטה נראה מעט מבואס.

״יש עוד פחות משבוע, סופ.״ היא מזכירה. אני נאנחת.

״בסדר, בסדר.״

״אנחנו לא חייבות לצאת למועדון, אם את לא מרגישה בנוח.״ היא אומרת ואני יכולה להרגיש את חוסר הנוחות בדבריה. אני מהנהנת לאט.

מועדון 27Where stories live. Discover now