״זה מאוחר מדי להתחרט?״ אני שואלת וליבי פועם בחוזקה כנגד החזה שלי. אדם מכבה את מנוע הרכב לאחר שחונה מחוץ לבית הנכון. הוא נאנח עמוקות.
״יודעת מה,״ הוא פונה אליי מיד לאחר משחרר את חגורת הבטיחות. ״אם את סובלת, סמני לי.״ הוא אומר. ״אני אמציא משהו ונלך, טוב?״ ההצעה שלו מרגיעה מעט, למרות שאני יודעת שלעולם לא הייתי עושה דבר כזה. אני יודעת שהוא לא רואה את משפחתו הרבה. אני מהנהנת. הוא רוכן כדי לנשק את שפתיי לרגע מהיר ויוצא מהרכב מיד לאחר מכן.
אני מתכוונת לפתוח את הדלת, משום מה, עדיין לא רגילה לכך שהוא עוד מתעקש לפתוח לי את הדלת. עיניי עוקבות אחריו כשהוא עוקף את המכונית ופותח את דלת מושב הנוסע. הוא מציע את ידו כדי לעזור לי לצאת וטורק את הדלת מאחוריי.
ידו תופסת את שלי כשהיא רועדת מעט בעודינו מתקדמים אל עבר דלת הכניסה. אגודלו עובר על גב ידי בניסיון אחרון להרגיע. אני מתכווצת מעט כשידו נשלחת אל הידית. הוא מבחין בכך ועוצר את פעולתו, מסתובב אליי ותופס גם את ידי השניה. עיניו נעוצות בשלי.
״סליחה.״ אני אומרת בשקט. הוא רוכן כדי לתפוס את שפתיי לנשיקה ארוכה, עד שקצב הלב שלי יורד מספיק.
״את בסדר?״ הוא שואל בשקט. אני מהנהנת בלחץ. ״אני פה, לאב, בסדר? אני לא עוזב אותך. את תהיי בסדר.״ הוא אומר בשקט, כמעט לוחש. אני מהנהנת שוב.
שפתיו נמתחות מעט לרגע לפני שהוא פותח את הדלת, מתקדם ראשון פנימה. הוא קורא לשלום, ממשיך להתקדם מבלי לשחרר את ידי כשאני נגררת מאחוריו בפחד.
״מתוק שלי!״ את קולה של אימו אני מזהה משיחת הטלפון האחרונה, אך היא לא נראת כמו שציפיתי שתראה. שיערה מגיע אחרי כתפיה והוא בצבע חום כהה כאשר כמה מהשיערות לבנות, עיניה כחולות וגדולות והיא גבוהה יחסית. היא מתקדמת לעברו מוחצת אותו בחיבוקה מיד. הוא מנסה לשחרר את אחיזתו מידי, אך אני לוחצת אותה בחוזקה ולא מאפשרת לו.
היא שואלת אותו המון שאלות שמראות את אהבתה ודאגתה כלפיו, למרות שלא נראה כאילו הוא מרוצה מההתעסקות המוגזמת בנושאים מיותרים.
״כמה טוב סוף כל סוף לפגוש אותך.״ היא פונה אליי בחיוך שבהחלט נראה מוזיף, בעיקר לאור העבודה שהיא מעבירה את מבטה לאורך כל גופי בשיפוטיות. שפתיי נמתחות לחיוך בחוסר נוחיות בחזרה.
״גם אותך.״ קולי מעט רועד מהפּחד לפשל. ״מה שלומך?״ אני מוסיפה שאלה.
״איפה כולם?״ שאלתו של אדם קוטעת את השיחה שגרמה ללב שלי כמעט לרטוט מתוך החזה שלי ואני לא מסוגלת להודות לו מספיק על כך.
YOU ARE READING
מועדון 27
Romansa*גמור* ״קוראים לי אדם.״ הוא מציג את עצמו לראשונה, למרות שאת שמו כבר ידעתי. הוא יודע שידעתי את שמו. ״לא אכפת לי.״ אני אומרת בגסות. *** סופי, בחורה בת עשרים ושתיים, היא לא בחורה של זוגיות. היא בחורה שבורחת מחדר לא מוכר בבוקר אחרי שהיא שכבה עם בחור שה...
