פרק 32

2.3K 133 42
                                        

״ווקר, את לומדת כבר חמש שעות רצוף. אני כבר ראיתי יותר מחצי מהעונה האחרונה של דברים מוזרים בזמן הזה!״ אדם קורא מכיוון הספה בזמן שאני יושבת ליד שולחן האוכל, עליו מפוזרים עשרות דפים, ספרים ומחברות, ומחשב הנייד פתוח עם יותר מדי תיקיות. עטים רבים כבר הלכו לאיבוד בין הערמות. אני מתעלמת מדבריו, ממשיכה מהמקום שבו עצרתי. האגודל שלי מתקתק את העט, לוחץ עליו שוב ושוב, מה שיוצר קול שמשום מה מרגיע אותי.

רק כמה שניות מאוחר יותר, אני מרגישה יד חמה נוגעת כמעט בטעות בצווארי. אני קופאת לרגע, אבל אז מניחה את העט על השולחן, הופכת את העמוד שעליו אני עוברת, וממשיכה מצידו השני. היד מושכת את כל שיערי אל לפני אחת מכתפיי. אני ממשיכה להתרכז גם כששפתיים חמות נושקות בעדינות לצווארי.

״אל תעשה את זה, זה עושה לי בחילה.״ אני אומרת בקול יציב, אך שקט יחסית. אדם מתרחק ממני, ממלמל משהו תוך כדי, אבל אני לא מבינה את דבריו. אני מתעלמת מכך וממשיכה לשקוע בתוך העמודים. גב ידו של אדם נצמדת למצחי בעדינות.

״את קצת חמה, לאב.״

״כי הדבקת אותי, דביל.״ אני מזכירה וכותבת נקודות מעל העמוד שמלא באותיות קטנות, מסמנת קטעים חשובים.

״עבר כמעט שבוע, למה עכשיו נזכרת להיות חולה?״ הוא שואל בשעשוע ואני מושכת בכתפיי.

״את רוצה כדור?״ הוא מציע ומלטף את גבי ברגוע.

״לקחתי קודם.״ אני ממלמלת, לא מעיפה בו את מבטי כלל. אני מסמנת קו ארוך מתחת לשורה חשובה ומעבירה לעמוד הבא.

״אתה יכול ללכת לקנות לי גלידה?״ אני מבקשת בקול שקט יחסית ומסובבת את ראשי לכיוונו בחדות, מביטה בו לראשונה. הוא מתרחק ממני מעט, מנתק את מגע ידו מגבי.

״בטח,״ הוא אומר ומהנהן יחד. אני שולחת לעברו חיוך מעט מוגזם. הוא רוכן למטה כדי להניח נשיקה מהירה על שפתיי לפני שמתרחק לכיוון דלת הכניסה.

״עוד משהו חוץ מזה?״ הוא שואל ואני מסתובבת לכיוונו.

״קפה!״ אני נזכרת. ״הרבה, הרבה קפה.״ אני מבהירה והוא מהנהן לאישור.

״את במחזור?״ הוא שואל באופן ישיר ומטה מעט את ראשו הצידה. אני מביטה בו בבלבול.

״לא, למה?״

״סתם, זאת הפעם השלישית שאת שולחת אותי לקנות אוכל.״ הוא מסביר, מגחך בשקט ואני מגלגלת עיניים. הוא תופס את המפתחות של המכונית שלו.

״אני אוהבת אותך.״ אני קוראת בבירור כשהוא מתכוון לצאת, גורמת לו להסתובב בחזרה, לחייך.

מועדון 27Where stories live. Discover now