מועדון 27

פרק 38

״כמה קיבלת?״ שיין שואל ומשאיר את המבחן שלו על השולחן מולו. אני מחזיקה את שלי פתוח, עוברת בין השאלות, מנסה להבין באיזה טעיתי. אני מעיפה את מבטי לעבר מבחנו של שיין. תשעים ושלוש.

״לא חשוב.״ אני ממלמלת וממשיכה לעבור על המבחן.

״עד כדי כך נורא?״ הוא שואל בשקט. אני מהנהנת, עוברת לעמוד הבא של המבחן. שיין נשאר לידי, מחכה שאסיים. אני מביטה לכיוונו ונאנחת.

״שלושים.״ אני אומרת. הוא בולע רוק.

״זה לא כל כך נורא.״ הוא מנסה לעודד, אבל אני מגלגלת עיניים.

״אם אני נכשלת במועד הבא אני לא אסיים את התואר.״ אני אומרת, לחוצה. שיין שותק במשך כמה שניות.

״הכל בסדר, אני אעזור לך ללמוד ואת תעברי אותו כמו גדולה.״ הוא מנסה להרגיע, למרות שלחוץ ממש כמוני. רוב הסטודנטים כבר יצאו מהחדר, רק אני נשארתי לעבור ארוכות על המבחן ושיין שמחכה לי.

״סופי, בואי רגע, אני רוצה לדבר איתך.״ המרצה אומר ואני מרימה את ראשי לכיוונו. הלב שלי פועם במהירות. אני מהנהנת ומעיפה מבט לעבר שיין.

״אני מחכה לך בקפה.״ הוא אומר ואני מהנהנת לאישור.

אני קמה מהכיסא, מתקדמת אל השולחן הקדמי. המרצה עובר בין הדפים שמונחים על אותו השולחן, שולף אחד ממרכז הערמה. הוא מניח אותו מולי. שמי מופיע בראש העמוד.

״אלו הציונים שלך.״ הוא מסביר ברוגע. אני עוברת עליהם במבטי, מהנהנת בהבנה.

״המצב לא טוב, סופי.״ הוא אומר בצורה הכי ברורה שיכול. אני נאנחת בשקט. ״

א-אני יודעת.״ אני אומרת בהיסוס, לא בטוחה מה עוד שאני יכולה להגיד. ״אני אגש שוב.״ אני מוסיפה והוא מהנהן.

״את למדת למבחנים האלה?״ הוא שואל בחשדנות. אני מהנהנת מיד.

״המון, אני לא יודעת למה זה יצא כל כך גרוע.״ אני מודה ורק מחכה שירגיע, שיגיד שזה לא כל כך גרוע, אבל הוא רק מהנהן.

״זה ככה בעוד קורסים? או רק אצלי?״ הוא מתעניין. אני מורידה את מבטי בחזרה אל הדף, אל הציונים המפורטים בו. אני מכחכחת בגרוני כשמחזירה את מבטי אליו.

״לא רק אצלך.״ אני מודה. הוא נאנח בשקט ומהנהן בהבנה.

״אני ממליץ לך להתחיל ללמוד למועדים הבאים.״ הוא אומר ואני מסכימה איתו מיד. ״שיהיה לך בהצלחה.״ הוא מוסיף לבסוף. אני מודה לו לפני שמסתובבת ויוצאת מהחדר.