מועדון 27

פרק 22

אני מקלידה את קוד הכניסה בדלת הכבדה שמזמזמת, מה שמאשר לי שנפתחה. הבית נראה ריק כשאני נכנסת, אבל אני שומעת את קולו של אדם מגיע מאחת הדלתות שבקומת הכניסה.

אני מתקדמת אל עבר אותו החדר וקולו הופך לחזק יותר וברור יותר עם כל צעד.

״אני לא יודע, עדיין לא שאלתי אותה.״ אני שומעת את קולו אך עדיין לא מגיעה קרוב מספיק בשביל לראות אותו, משפקיו מורכבים לפני עיניו. הוא מרכיב אותם לעיתים רבות לאחרונה, דבר שלא נהג לעשות בעבר.

״טוב, בסדר, אדבר איתה היום! למה אתה כל כך לחוץ?״ אני נעמדת בכניסה למשרדו כשהדלת פתוחה לרווחה ומביטה פנימה. ״

אז שתהיה ברשימה, אם היא לא תרצה זה לא סיפור גדול.״ הוא לא מבחין בי. הוא מדבר כשהטלפון שלו מוצמד אל אוזנו והוא מביט אל תוך המחשב, עובר מדי פעם אל טאבלט כלשהו שמונח לידו.

״בסדר.״ הוא אומר ומקליד אל תוך המחשב באחת מידיו. ״סופי ווקר.״ הוא אומר את שמי ואני מביטה בו בבלבול. ״תעדכן, להתראות.״ השיחה נגמרת ואני מכחכחת בגרוני, גורמת לו להרים את מבטו ממסך המחשב. שפתיו נמתחות לחיוך והוא מניח את הנייד שלו על השולחן.

״למי נתת את השם שלי?״ אני שואלת ומתקדמת לעברו לאט.

״יש אירוע גדול, שטיח אדום ושיט.״ מבטו עוקב אחריי כשאני מתקדמת. ״שאלו אותי אם אני מביא דייט. אמרתי שאשאל אותך אבל סוגרים את הרשימה בקרוב. נתתי את השם שלך ליתר ביטחון.״ הוא גורר את עצמו עם הכיסא רחוק יותר מהשולחן כדי שאוכל להתקרב אליו יותר.

אני מתיישבת על קצה השולחן, חצי נשענת כשצחוק שקט נפלט ממני. התשובה לשאלתו ברורה לחלוטין.

״זה בחודש הבא, את בטוחה שאת לא רוצה?״ הוא שואל כשמבין שהצחקוק שלי הוא סירוב. אני משלבת את ידיי מעט, לפני החזה שלי.

״זה מה שבאמת יהפוך אותנו לרשמי, את יודעת. אם נלך לאירוע ביחד.״ הוא מנסה לשכנע, מוסיף חצי חיוך כשמביט בי מבעד למשקפיו.

״אולי בעתיד.״ אני משתדלת להשאיר אותו אופטימי, משחררת את שילוב ידיי. הוא נושם עמוק בשקט ומהנהן.

״את בטוחה שאת לא רוצה?״ הוא חוזר, מנסה בפעם האחרונה. אני מביטה בעיניו דרך משקפיו ושותקת למשך כמה שניות.

״אני אחשוב על זה, בסדר?״ אני אומרת ומתרוממת מהשולחן שמאחוריי. שפתיו של אדם נמתחות יותר והוא מהנהן בשמחה.

צליל גבוה מגיע מהמחשב ואדם ממהר להביט לעברו, גורר את עצמו יחד עם הכיסא קרוב יותר כדי להמשיך את מה שקטעתי כשהגעתי.