מועדון 27

פרק 35

״נו?״ אמילי שואלת בלחץ כשאני מתופפת עם רגלי הימנית נגד הרצפה בקצב מהיר. אני בוהה בנקודה רחוקה בחדר ושיניי חופרות עמוק בעור שפתיי, כמעט פוצעות אותו כשאני אוכלת את העור היבש מהן. עיניי יורדות אל מסך הטלפון שדלוק על הטיימר.

״שלושים שניות.״ אני מודיעה בשקט ומעבירה את ידי בשיערי.

אלו היו ארבע וחצי הדקות הכי ארוכות שהיו לי בזמן האחרון, ושלושים השניות עוברות אפילו לאט יותר. הלב שלי פועם חזק מדי, מהר מדי. זה מעצבן אותי.

שתינו קופצות מיד עם הצלצול. אני קמה מיד על רגליי וכמעט רצה לכיוון השירותים. בדיקת ההריון נחה על השיש ואני חוטפת אותה מיד, מביטה בתוצאה.

אמילי מגיעה רגע אחריי. אני לא מצליחה להרגיש שום דבר חוץ מפעימות ליבי וההרגשה של הדם שזורם בעורקיי. אני גם לא שומעת את שאלותיה של אמילי מאחוריי. אני רק בוהה בתוצאה, נושמת עמוק לראשונה מזה חמש דקות.

אמילי עומדת מאחוריי, מביטה גם היא בבדיקת ההריון השלילית.

״אז זאת באמת רק שפעת.״ היא אומרת ברוגע. אני מהנהנת ולא יכולה שלא לחייך, נאנחת ברווחה.

—
״בסדר, בסדר!״ אני נכנעת לאחר שיחת טלפון ארוכה מדי שבה אדם ממשיך להגיד שהוא מצטער ורוצה לדבר איתי. הסיבה שאני נכנעת היא כי אני נכנסת להרצאה. שיין הולך לידי בשקט כבר רוב השיחה.

״איך את מרגישה? אני אבוא בצהריים?״ הוא שואל ואני יכולה לשמוע את השמחה בקולו.

״אני בסדר, אבל אני לא יכולה, אני עובדת עד תשע. אפשר אחרי.״ אני אומרת ועוקבת אחרי שיין אל מקומות פנויים באחת השורות העליונות. אדם מקלל בשקט.

״יש לנו הופעה הערב...״ הוא מספר בעצב. אני נאנחת בשקט.

״מחר בצהריים?״

״אני צריך ללכת לראיון דפוק.״ הוא מזכיר. לא ראיתי אותו כבר שבוע. קשה להפגש איתו לאחרונה משום שהאלבום החדש שלהם יצא והוא תמיד עסוק.

״טוב, בהצלחה. דבר איתי כשאתה יכול, אני צריכה ללכת.״ אני אומרת ומתיישבת לצידו של שיין.

״אוקיי, בייבי.״ הוא אומר. ״אני אוהב אותך.״ הוא מוסיף. אני שותקת לכמה שניות.

״גם אני אותך.״ אני מחזירה לבסוף והשיחה נגמרת.

—
אני שומעת צליל קטן של הודעה משידת הלילה שלי. אני מניחה את המחשב הנייד, שהיה על ירכיי, על המיטה, ונשענת לעבר הטלפון.