״אני לא מאמין שנרדמת בהרצאה.״ שיין צוחק כשאנחנו יוצאים מהכיתה, מתקדמים החוצה. אני נאנחת.
״אני כל כך עייפה.״ אני מתלוננת.
״מתי הלכת לישון?״ הוא מתעניין כשאנחנו הולכים את הדרך המוכרת אל דוכן הקפה בבניין הקרוב.
״לישון?״
״לא ישנת בכלל?״ הוא מעט המום. אני מושכת בכתפיי. ״איפה היית כל הלילה?״ הוא חוקר. אני שותקת. ״ווקר?״ הוא לוחץ בעדינות.
״שתיתי קפה.״
״כל הלילה שתית קפה לבד?״ הוא מפקפק בדבריי. אני נאנחת.
״לא, שתיתי קפה עם... חבר.״ אני מתרצת.
״חבר?״ הוא מרים גבה. אנחנו נעמדים בסוף התור הלא מאוד ארוך. ״יש לך אולי שני חברים וחצי.״ הוא מסביר את הסיבה שלא מאמין לי. ״מי החבר?״ הוא שואל כשאני שותקת.
״לא עניינך.״ אני אומרת ומתקדמת לפניו כדי להזמין את מה שאני תמיד מזמינה.
״ממתי מה שקורה בחיים שלך הוא לא ענייני?״ הוא שואל כשאני משלמת, מתרחקת מעט כדי שהוא יוכל להתקרב.
״ממתי כל מה שקורה בחיים שלי הוא כן עניינך?״ אני מחזירה שאלה דומה.
״מאז ומתמיד?״ הוא מזמין מיד אחריי ואנחנו מחכים יחד לשתי ההזמנות.
״אז זה לא עניינך.״ אני מתעקשת.
״זה האדם הזה, נכון?״ הוא שואל, אני שותקת לרגע.
״לא...״ אני ממלמלת.
״לא?״ הוא חוזר על דבריי בשאלה.
״לא.״ אני אומרת שוב.
״את בטוחה?״ הוא מנסה בכל זאת, מרים את גבותיו. אני מצחקקת.
״לא.״ אני נושכת את שפתי התחתונה.
״וואו, את באמת יוצאת עם הבחור?״ הוא שואל, מעט שיפוטי.
״לא.״ אני אומרת מיד בביטחון.
״אז מה עשיתם כל הלילה?״ הוא משלב את ידיו.
״כלום, דיברנו.״
״דיברתם? כל הלילה?״ הוא לא מאמין לדבריי. אני מהנהנת. ״תני לי לנחש,״ הוא אומר ״מה שאמרתם היה, או... אלוהים, כן.״ הוא גונח בשקט. אני מכה בחוזקה בזרוע שלו.
״לא, אידיוט. אפילו לא התנשקנו.״ אני אומרת ולוקחת את הכוס שמונחת מולי. אחת זהה מונחת באותו המקום, אותה שיין לוקח.
YOU ARE READING
מועדון 27
Romansa*גמור* ״קוראים לי אדם.״ הוא מציג את עצמו לראשונה, למרות שאת שמו כבר ידעתי. הוא יודע שידעתי את שמו. ״לא אכפת לי.״ אני אומרת בגסות. *** סופי, בחורה בת עשרים ושתיים, היא לא בחורה של זוגיות. היא בחורה שבורחת מחדר לא מוכר בבוקר אחרי שהיא שכבה עם בחור שה...
