Chapter 2

1.1K 63 130
                                    

״דברי כבר, כלבה מטומטמת שכמותך.״ קליאו אומרת.

אני מגלגלת את עיניי וממשיכה להתאמן נגדה. ״את זוכרת מה אמרתי לך לגבי פול?״ אני שואלת, שולחת בעיטה לבטנה, שפוגעת בה.

היא מתקפלת מעט. היא ממהרת להתיישר חזרה ומהמהמת לחיוב.

״בכל מקרה, אבא שלי אמר לי שאני לא יכולה להתמודד עם הבן זונה לבד.״ אני ממשיכה, תופסת בכתפיה וזורקת את עצמי עליה, מתחילה לשלוח אגרופים חזקים לפניה.

היא מנסה לחסום אותי, אבל נכשלת. אגרופיי פוגעים בפניה מספר פעמים, פוצעים אותן. אפה המנומש מתחיל לדמם ולהכתים את ידי. בסופו של דבר - לאחר ארבעה ניסיונות בהם פצעתי אותה -, מתישהו, היא מצליחה לחסום אותי, אוחזת בשתי ידיי בחוזקה ושולחת אותי לאדמה. היא נשכבת מעליי ומנסה לתת אגרופים לפניי, אותם אני חוסמת. ידיי מעיפות את ידיה ממני. ״נו?״ היא מאיצה בי להמשיך.

אני מרימה את ברכי לגבה - דבר הגורם לקליאו להתקפל מעליי. שיערה הגלי הג׳ינג׳י נופל קדימה, מלטף בקלילות את פניי. ״אז עכשיו-ו-ו,״ אני תוקעת אגרוף חזק באזור סרעפתה. ״אני צריכה להתחיל לעבוד עם איזה אידיוט מתנשא שחושב שהוא טוב ממני.״ אני מגלגלת את עיניי וקופצת עליה בשנית, מפילה אותה חזרה לאדמה.

״מה?!״ היא צועקת בהלם.

אני מהמהמת לחיוב, מהנהנת נמרצות. אני סוטרת לה בחוזקה. פעולתי מעיפה את ראשה הצידה, מטיחה את צד ראשה במזרן הדק.

״אווץ׳! זה כאב!״ היא קוראת.

אני מגחכת.

״די!״ היא קוראת, נכנעת סופית. היא מנסה להזיז את גופי ממנה ונכשלת.

ידיה מונחות על כתפיי ודוחפות אותי קלות. אני לא זזה.

אני מרימה את ידיי וקמה ממנה, נעמדת על רגליי. לכפות רגליי נעולות נעלי ספורט שחורות.

אני מנקה קלות את מכנסיי ומיישרת את חולצתי. אני מסדרת קלות את שיערי ומסיטה אותו מפניי. אני מנקה מאפי ופי את הדם אשר זולג מהם. הטעם המתכתי מתבל את פי, מה שגורם לי לבחילה.

אלוהים, איכס!

״איך את תמיד מנצחת?״ ייאוש ותסכול קלים מתבלים את טון קולה.

אני מחייכת בשחצנות ומעבירה את ידי בזנב-הסוס הארוך. ״כי אני הופ קלאן.״ אני אומרת ביהירות טהורה ומשלבת את ידיי.

״את שחצנית.״ קליאו פולטת בשקט, מה שגורם לצחוק רם להיפלט משפתיי. ״מעצבנת…״ היא ממלמלת לעצמה, אך אני שומעת את דבריה. צחוקי רק מתגבר.

אני מתירה את ידיי.

״שונאת אותך.״ היא ממלמלת ומשלבת את ידייה כילדה קטנה.

אני פוסקת מלצחוק ומביטה בה בחיוך רחב. ״את לא קצת - הרבה - בת עשרים?״ אני זוקפת גבה חומה-בהירה, מגחכת מהתנהגותה הילדותית.

(Wo)Men Only - CompletedWhere stories live. Discover now