Chapter 57

247 20 21
                                    

אני אף פעם לא מעלה בבוקר של יום עבודה/ לימודים/ ווטאבר

אני מעלה כי רק עכשיו אני יכולה 😂

ולפרק:

אנחנו כבר באינדיאנה, בבית שלנו.

ירח הדבש עבר כל כך מהר, כהרף עין. באמת, אני לא חושבת שאי פעם אוכל ליהנות מצרפת עד תומה.

כעת אנחנו - סבסטיאן ואני - יושבים בחדר העבודה שלי, כעת אני יושבת על כיסא המנהלים שלי, בזמן שהוא ישוב על הכיסא מולי. הוא קורא איזשהו מסמך ידני, בזמן שאני מוודאת אם משלוח הזונות שהיה אמור לעבור באחד הגבולות לא מגיע לשם, ואותן נשים - טוב, יותר נכון: נערות - יוצאות משם ללא פגע ומגיעות לאחד מהמקלטים הרבים שלי ברחבי המדינה.

יתחילו לאמן אותן בקרוב, כנראה בעוד כמה חודשים.

כל הנשים שאני מצילה מזנות - כי כל הבנות של ה״משלוחים״ נכנסות לזה בעל כורחן - עוברות אצלי אימונים קשים של לפחות ארבע פעמים בשבוע, ולאחר מכן נכנסות לתפקידים זוטרים במאפיה. לרוב זה לצורכי פיתוי של אנשים שחלק מהרוצחים ה - הרבה יותר - בכירים שלי צריכים לרצוח. חלקן הופכות לנהגות משלוחי מזון למקלטים או בתי יתומים של ילדי מאפיה, או מאמנות, או כל תפקיד שלא דורש מהן לעשות דבר המסכנים את חייהן ברמה גבוהה.

רק האנשים אשר עושים דברים ״מסוכנים״ - שזה משימות חיסול, סיכול ״משלוחי״ זונות וסמים, והרבה בולשיט מסביב - מקעקעים על גופם את סמל המאפיה, שזה אותו אחד המקועקע על זאק. זה לרוב על הזרוע או האמה השמאלית, אבל יש לי הרבה שמקעקעים גם על מקומות אחרים.

אחת מהנשים היחידות שיש לה את קעקוע המאפיה שלי על זרועה - זו קליאו, מכיוון שהיא בתפקיד בכיר מאוד.

לסבסטיאן יש את הקעקוע הזה על צווארו. מדי פעם, כאשר אנחנו שוכבים, אני מנשקת אותו ומרגישה גאווה על כך שהוא משתייך למאפיה שלי.

אני חושבת שעדיף שזה יהיה במקום בולט אבל לא בולט, כדי שאנשים במאפיה יפחדו - כשצריך לחשוף את זה, אך ניתן לכיסוי והסתרה מאנשים שלא אמורים לדעת שהם במאפיה -, כך שלרוב זה בידיים, או לפעמים באזור הצוואר.

״מינסוטה ביקשו להיפגש איתנו.״ סבסטיאן אומר בפליאה מסוימת. משקפיו מונחים על גשר אפו והוא קורא דבר-מה מהדף מולו.

״רגע, מה? למה?״ אני מעט מבולבלת, קמה מהכיסא שמולו ועוקפת את השולחן, מתיישבת על ירכיו. הוא מקיף את מותניי בידו. אני לוקחת את הדפים אשר כלואים בין ידיו.

׳גברת הופ קלאן, שלום,
אני מבקשת להיפגש איתך בדחיפות ולדסקס על מספר נושאים.
אשמח אם נוכל להיפגש בימים הקרובים.
מאפית מינסוטה הצפונית.
רוזלינה אדמס.׳

(Wo)Men Only - CompletedWhere stories live. Discover now