מוזיקה קצבית נשמעת ברקע. שולחנות פוזרו בחצר, בהם יושבים האורחים.
אני עומדת עם קליאו, איימי וסברינה, ליד שולחן גבוה ואקראי, מדברת איתן. כל אחת מאיתנו - חוץ מסברינה, כי היא עדיין קטינה - מחזיקה כוס שמפניה תוססת וצהבהבה.
״הוא סוף-סוף הציע, האידיוט. חיכיתי לזה חודשים. כאילו, באמת.״ קליאו זורקת לאוויר.
״כאילו, באמת באמת באמת?״ סברינה שואלת בהלם, משלבת את ידיה על החזה שלה, אשר מובלט באותו בד תכול של שמלת השושבינה שלה.
אני מצחקקת בעוד שקליאו מגלגלת את עיניה בחיוך. היא מסיטה את החלק הפזור של שיערה אחורנית, משחקת לרגע עם תלתל אחד, ומיד משחררת אותו.
״וואו...״ הצעירה ביותר מבין ארבעתנו ממלמלת.
״כן.״ איימי מצחקקת גם כן.
״לא חשב-״
יד נכרכת סביב מותניי ושפתיים רכות מנשקות את רקתי. אני מזהה את בעליהן מיד. אני לא מסתובבת אליו, לאחד שרק לפני שעה - אפילו פחות - הוכרז כבעלי הרשמי.
״כן.״ אני מחייכת.
היא כמעט צווחת.
אני נותנת לה מבט של ׳שתקי׳. היא צוחקת.
״שלום לכן.״ סבסטיאן אומר בעודו נצמד לגבי עם החזה שלו. ״אני יכול לגנוב מכן את אשתי לרגע?״ קולו העמוק של סבסטיאן נשמע מאחוריי.
אני מחייכת חיוך קטן.
אשתי. אני אשתו.
אלוהים אדירים.
״רגע, רגע! יש לי שאלה!״ סברינה קוראת שנית.
אני מסובבת אל סבסטיאן את ראשי, פוגשת בעיניים כחולות יפהפיות. ״אנחנו באמצע שיחה.״ אני מניחה את ידי על כתפו, מלטפת אותה בקלילות ומחזירה אותה מיד לצד גופי. אני מסובבת את ראשי חזרה לבנות.
הוא נושף, מנשק את הלחי שלי. ״אוף.״ הוא ממלמל, מנשק את רקתי. ידו נעלמת מעל גופי ברגע וקור פתאומי מגיע אל האזור בו ידו נגעה קודם.
״חשבי על זה ככה: לפחות הוא עשה צעד.״ אני מושכת בכתפיי, פונה לקליאו, נשענת על השולחן לימיני.
קליאו מהנהנת במרץ. ״אלוהים אדירים, חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן!״ היא מעיפה את ידיה באוויר.
״כן, אני יודעת.״ אני מחייכת, מגלגלת את עיניי, מודעת לעובדה שהיא התייאשה לגמרי. ״את יודעת שהוא מתכנן להציע לך כבר חצי שנה? עוד מספטמבר.״ אני זורקת לאוויר, לוגמת מכוס השמפניה התוססת שלי.
״מה?!״ היא לוחשת בצעקה, מניחה את ידה על פיה. הטבעת שלה נוצצת מאור השמש החזק.
הטבעת בצבע כסף, אך היא בעצם עשויה מזהב לבן כמעט טהור - שמונה-עשר קראט, אם אני לא טועה -, והיא כולה משובצת יהלומים. יהלום ענק - בערך של ארבעה קראט - משובץ באמצעה, כאשר הוא מוקף באבני ג׳ייד, אשר מסודרות בריבוע יפהפה סביבו אשר מדגיש עוד יותר את היהלום.
YOU ARE READING
(Wo)Men Only - Completed
Acciónמאז גיל ההתבגרות שלה, הופ קלאן עבדה קשות והתאמנה שעות אחר שעות בחדר הכושר, במטווח והשתפשפה בדיבור קשוח עם אביה. כל זאת למען מטרה אחת: קבלת מאפית אינדיאנה על כתפיה. בעקבות אימוניה הקשים, אופייה השתנה מקצה לקצה. היא הייתה ילדה צעירה, שמחה וחברותית, אב...
