״אני אוהב אותך.״
אני מחייכת, מניחה את כף ידי ואצבעותיי על קו לסתו החד והמרובע, רוכנת לעברו ומנשקת את שפתיו בעדינות. ״אני יודעת.״ אני לוחשת לשפתיו.
כן, אני יודעת, זו התגובה הכי מעצבנת שאפשר לקבל מהאחד שאתה אוהב, אבל היא נכונה.
סבסטיאן יישר את ההדורים עם קמיליה - ובליישר הדורים, אני מתכוונת לזה שהוא צעק עליה שלא תעז לפנות אליי בכל דרך אפשרית - אתמול בערב ואז ישבנו לנו קצת ודיברנו. זה היה בעיקר על החתונה.
הוא מחייך ומגלגל את עיניו.
אני מעבירה את ידי ברעמת השיער הרכה שלו ומגלגלת את עיניי כתגובה לגלגול עיניו. ״נו, בוא נחזור לנושא.״ אני מורידה את ידי משיערו לכתפו ומכתפו במורד ידו, מלטפת אותה, מרגישה את עורו הרך כתינוק.
כבר מתחיל מעט להתחמם, אז בבית אנחנו כבר עם בגדים די קצרים.
״כבר אמרתי לך. אנחנו רק צריכים את הזמן המתאים, ואז נחסל אותו. אני בטוח שחיסלת מספיק אנשים בשביל להבין קצת יותר ממני.״
זה גורם לי להרגיש מוחמאת ולחיוך שדבוק לשפתיי לגדול במקצת.
אני משפילה לרגע את מבטי ומצחקקת. אני מקרבת את גופי לשלו ונשענת עליו לרגע. אני מביטה לתוך עיניו הכחולות לרגע. ״אתה מחמיא לי גם כשאנחנו מדברים על מבצע חיסול, רומאנו.״ אני חצי מהנהנת, סוג של אומרת ללא מילים ׳כל הכבוד׳.
הוא מחייך ותופס במותניי, מושך אותי אליו באגרסיביות קלה, כורך לאחר מכן את ידיו סביבי. ״את אוהבת את זה, רומאנו לעתיד?״ המילים האחרונות גורמות לי לצחקק במבוכה ומעט להסמיק - מה שלא קורה כמעט בכלל ביום-יום. אני משפילה לרגע פעם נוספת את מבטי ומחזירה אותו מיד לעיניו היפות של בעלי לעתיד. אני מהנהנת באיטיות, מעלה את ידי חזרה לשיערו הפרוע ומעבירה בו אותה, נהנית מההרגשה של שיערו הרך כנגד כף ידי. אני אוהבת את המגע של שיערו כנגד ידי כל כך. ״האם אתה מנסה להתחיל איתי… רומאנו?״ אני משלבת את ידיי, מסתכלת אל תוך עיניו, כאילו מנסה לבחון אותו. ״כי אם כן, אני מאורסת.״ אני חושפת לעיניו את גב כף ידי השמאלית, את הטבעת הכסופה בעלת האבן האדומה וארבעת היהלומים.
הוא מחייך, ״בהחלט כן, בְּלֶצָה בִּיוֹנְדָּה.״ הוא לוקח את ידי ומשלב אותה בידו, מלטף את גב כף ידי עם אגודלו השמנמן. ״את אולי מסוכנת, אבל באותה מידה גם ממש חמודה.״ הוא מהנהן, מסכים עם הטענה של עצמו.
אני לוקחת את ידי ומגלגלת את עיניי, לא יכולה לעצור את עצמי מלחייך. ״אתה אידיוט.״ אני קובעת, משלבת את ידיי.
צחוק רם פורץ מגרונו. עיניו נעצמות וגומות קטנות שלא שמתי לב אליהן לפני מופיעות על פניו.
YOU ARE READING
(Wo)Men Only - Completed
Aksiמאז גיל ההתבגרות שלה, הופ קלאן עבדה קשות והתאמנה שעות אחר שעות בחדר הכושר, במטווח והשתפשפה בדיבור קשוח עם אביה. כל זאת למען מטרה אחת: קבלת מאפית אינדיאנה על כתפיה. בעקבות אימוניה הקשים, אופייה השתנה מקצה לקצה. היא הייתה ילדה צעירה, שמחה וחברותית, אב...
