״מה לעזאזל…״ סבסטיאנו ממלמל, מעביר את ידו בגסות בשיערו הכהה, נושף אוויר. הוא כנראה לא מאמין לכל מה שסיפרתי.
טוב, זה סיפור די קשה, בטח ובטח כשמדובר בנערה בת שש-עשרה. אדייק: שש-עשרה וחצי.
אני מהנהנת, מבינה את הרגשתו.
סברינה ישנה עכשיו, ועדיף שהיא תישן; עם כל אירועי הזמן האחרון.
בעצם, זה או שהיא ישנה או שהיא לחלוטין איבדה הכרה. אני די בטוחה שהאפשרות השנייה היא האחת שמתקיימת. כן, אני בטוחה בזה. יש לי הרגשה כזאת, עם כל האירועים האחרונים שעברו על הנפש ועל הגוף העדין והצעיר שלה.
סבסטיאנו מסתכל אל תוך עיניי, כאשר אני עושה את אותו הדבר בדיוק; אני מביטה ישירות אל תוך עיניו. עיניו הכחולות מלאות בגווני כחול יפהפיים.
״אני לא מבין, מה לעזאזל לא בסדר עם אנשים?״ הוא שואל, אני מניחה כשאלה רטורית; אבל אני מושכת בכתפיי בכל זאת.
אני מפנה את מבטי לקליאו וזאק, להם הסברתי לפני כמה דקות, בערך.
״אז רגע, היא ישנה עכשיו?״ היא שואלת.
אני מהנהנת. ״די בטוחה. יש מצב שהיא איבדה את ההכרה, אבל זה כנראה לטובה. הגוף שלה עבר חתיכת טראומה…״
״רגע, אבל לא הבנתי עד הסוף, מה קרה שהיא הגיעה למצב הזה?״ זאק קופץ.
אני נאנחת. ״לפי מה שהבנתי, היא נאנסה, הוכתה - כמעט למוות - ופשוט ברחה. כאשר סבסטיאנו ואני פגשנו אותה, היא הייתה עם בגדים ממש קרועים ונראתה כאילו הוצאה ברגע זה משדה קרב.״ אני מנסה להסביר. אני קומצת את אגרופיי, מנסה להירגע. ״והיא… כל הגוף שלה היה מכוסה בדם ובפציעות.״
״אבל-…״ קליאו מתחילה, אך מיד משתיקה את עצמה.
״היא-״ זאק מתחיל, אבל אני עוצרת אותו, יודעת ל-מה הוא מתכוון.
״לא. מי שאנס את סברינה השתמש בקונדום, שנמצא בתוכה.״ אני קוטעת את זאק.
עיניהם של שני חברי ילדותי נפערות.
אני בטוחה שמה שעובר במוח של שניהם זה ׳מה. לפאקינג. עזאזל׳.
״מה את מתכוונת לעשות איתה?״ קליאו שואלת.
אני מצמידה את שפתיי אחת לשנייה.
אני לא יודעת.
היא יתומה ולגמרי לבדה בעולם, אבל מצד שני, אני לא חושבת שאני יכולה לאמץ אותה. אני חושבת שהיא פשוט תישאר כאן. היא לא יכולה לצאת כשהיא פצועה בגופה ובנפשה ככה.
היא תמות.
היא תתאבד.
היא תפגע בעצמה.
אני לא רוצה שיקרה לה משהו. היא יותר מדי יקרה לי.
התחברתי לנערה הבלונדינית במהירות והקשר שלי אליה עכשיו מסוכן. הקשר הטוב שיש לשתינו, הקשר שיש בין שתינו, זה קשר שמסכן את חייה.
YOU ARE READING
(Wo)Men Only - Completed
Hành độngמאז גיל ההתבגרות שלה, הופ קלאן עבדה קשות והתאמנה שעות אחר שעות בחדר הכושר, במטווח והשתפשפה בדיבור קשוח עם אביה. כל זאת למען מטרה אחת: קבלת מאפית אינדיאנה על כתפיה. בעקבות אימוניה הקשים, אופייה השתנה מקצה לקצה. היא הייתה ילדה צעירה, שמחה וחברותית, אב...
