Chapter 38

212 18 17
                                    

לפני שתספיקי להציק לי, זה בשבילך,
stories_by_sky

ועכשיו, לפרק:

דלת חדרי מתפרצת.

זה מאט קאוודרס.

גם מבלי לראות אותו אני יודעת את זה.

אני מרימה במהירות את שתי ידיי בקו כתפיי, מחייכת אחד זדוני וקטן הלא נראה לעין באמת.

הוא לא היה אמור להתעסק איתי. הוא לא לפגוש את הצד האפל שבי. והו, הו, זה רע, מותק. אם הוא רוצה לשחק מלוכלך, אני אתן לא משחק מלוכלך.

אני מעט מתרוממת, נותנת לשמיכה לגלוש על גופי וללטף את עורי. ״הוו, מאטי-מאט... אתה זוכר, אמרתי לך, אתה לא תוקף אותי, אני לא תוקפת אותך;״ לשנייה אני מתכננת את הטקטיקה שלי, עד שהיא פשוט נרקמת במוחי בעצמה. יש לי תוכנית. ״אבל גם אמרתי לך,״ אני מוסיפה, ״שאם אתה תוקף אותי, אני מורידה אותך.״ בזריזות ידיים אני מוציאה מתחת הכרית שלי את האקדח שלי. אני בודקת שהוא טעון והוא אכן כך.

״בלונדינית מטומטמת, אל תנסי בכלל.״ הוא יורה לכיווני. אני לא מספיקה להתחמק והכדור פוגע בכף ידי, מה שגורם לי לשחרר את האקדח אל הרצפה - מה שגם גורם לקול התנגשות קל בין האקדח לרצפה להיווצר - ולצעוק בכאב.

פאק, נו, רפלקסים מזוינים! לא יכולתם לעבוד?!

ידי השמאלית מתחילה לדמם. הדבר לא כל כך כואב לי, רק מדמם.

כמה מזל שאני כמעט חסינה לכאב. כמעט. מזלי הוא שזה לא היה קרוב ללב.

״חתיכת ממזר בן זונה.״ אני ממלמלת ורוכנת אל האקדח אשר נפל על הרצפה. אני חוטפת אותו מהרצפה ומתרוממת חזרה. הפעם האקדח מוחזק בידי הימנית והדומיננטית.

אקדחו עדיין מכוון אליי.

הוא יורה ופוגע הפעם בכתפי.

״אתה צלף גרוע.״ אני מגחכת. אני לא חושבת - יורה קודם כול באקדחו ואז בראשו פעמיים. אני עושה את זה על אוטומט.

אלוהים, מה נסגר עם כל האנשים האלה שמנסים להרוג אותי בבית שלי?! אני לא מבינה, הם חושבים שזו זירה?!

ליבי פועם במהירות מהאדרנלין הזורם בדמי.

מאט מתמוטט על הרצפה. האקדח נופל מידו בו-זמנית.

אני מסיטה את השמיכה ממני וקמה על שתי רגליי, מתעלמת לחלוטין מהכאב העז ברגלי השמאלית.

אני בטוחה שהיא חזרה לדמם.

אני לא לגמרי חסינה לכאב. לכאבים של יריות - כן. בערך. משהו כזה, זה די סביל מבחינתי.

לכאבים של פציעות-לא-ירי, אֶה... קצת פחות. אה, וגם תלוי מה זה. אם זה קשור לפציעות-סכין ודקירות, אני די בסדר. אני יכולה להתעלף מאיבוד-דם, אבל חוץ מזה, אני בסדר. בסך הכול, פציעות זה לא דבר חדש מבחינתי, וכחלק מהאימונים שלי, הייתי צריכה להתמודד עם כאב.

(Wo)Men Only - CompletedWhere stories live. Discover now