Chapter 4

750 41 134
                                    

החברים שלי וחלק מהשומרים שלי - וסבסטיאנו - פצועים. כל אחד עם פציעות שונות בדרגות שונות במקומות שונים בגוף.

קליאו חבולה באזור בטנה, צווארה וראשה - וכל אלו מכוסים בחבלות כחולות, סגולות ואדומות. עינה הימנית נפוחה ובעלת פנס סגול גדול, אפה מדמם - ויש לי הרגשה לא כל כך טובה שהוא גם שבור - ומכתים את עורה המנומש. שיערה הגלי-מתולתל מכוסה בדם. היא מעולפת על הרצפה - בעצם, סוג של מדרכה שבורה - המאובקת והמהולה בדם.

זאק, במקביל לקליאו, חבול ברוב פניו ושיערו כאילו טובל בדם. הוא לא ממש מדמם פרט לאפו ושפתיו וגופו גם די בסדר יחסית לקליאו, אבל רק מכוסה במעט חבלות מכוערות. עינו השמאלית מכוסה בפנס מכוער, בצבע כחול-סגול כהה - גובל בשחור - ונפוח. גם הוא מעולף לצידה של קליאו.

סבסטיאנו, במקביל לשני חברי ילדותי איתם גדלתי והכרתי עוד לפני שהתחלתי לזחול, פצוע מעט קל יותר. אחת מהלחיים שלו פצועה ומדממת ושסע מכוער נראה בבירור לעין עליה. פנס כחול-סגול מעטר את עינו השמאלית אבל חוץ מזה, רוב גופו די נקי מחבלות, לפי מה שאני רואה מהמקום בו אני עומדת. יש לו פה ושם חבורות קטנות, אבל לא כאלו שהן משמעותיות כל כך, אלא כאלו שיעברו תוך ימים ספורים, לבטח. האמת, הוא נראה די טוב, ביחס לאחרים.

אני בטוחה שיש כאן לפחות אדם אחר שפצוע אנוש, שלא לדבר על האנשים שמתו למען המאפיה.

אני, לעומתם, פצועה בידי השמאלית ומעט מדממת. הפצע המדמם כבר די נסגר, וכעת היד שלי פשוט מכוסה בהמון דם יבש, מגעיל ומסריח. ריח של ברזל - ריח מתכתי - נדחק לתעלות אפי. חבלות כחולות מקועקעות על עורי, חלקן מתחת לבגדים, חלקן נראות לעין מבעד אליהם. הלחי הימנית שלי פצועה מעט ומדממת קלות. חוץ מזה, יצאתי מה-… מהקרב הזה בזול. אין לי המון פציעות, והפציעות הקיימות לא כל כך חמורות ו/או מכאיבות, כך שאני בטוחה שאני אבריא לחלוטין תוך שלושה ימים, פחות או יותר.

אני עומדת כעת מול פול.

יש שקט. אף אחד לא מעז להפר אותו.

ראש מאפית אינדיאנה נגד ראש מאפית מישיגן.

אני מוציאה את אטמי האוזניים מאוזניי, רוצה לשמוע את הכאב שהוא הולך לחוות על ידי על כל מה שרצה לעולל לי. הוא רצה להרוג אותי בייסורים על כך שאני בתו של אבא - היורשת האחת והיחידה שלו.

אני תוקעת את האקדח האחוז בידי הימנית בנרתיק שלו, התלוי על חגורת מותניי.

הדבר הראשון שאני עושה זה סוטרת לו, כמו… אֶה… אישה טיפוסית. כן, זה תיאור טוב. הוא מחזיק בלחי שלו ומחייך. מה אתה מחייך, אידיוט שוביניסט וסקסיסט?

אקדחיי מחליקים מבין אצבעותיי ונופלים אל הרצפה. הרעש שהם עושים לא כל כך חזק, כנראה בגלל שאני עומדת על מדרכה חצי שבורה.

(Wo)Men Only - CompletedWhere stories live. Discover now