״לא, אל תתווכח איתי, אידיוט, אני יודעת מה אני עושה!״ קליאו צועקת על סבסטיאנו.
אלוהים אדירים, כמו ילדים קטנים…
״אתם בני שלוש, או מה? הירגעו כבר.״ אני חוטפת את הטוש מידו של סבסטיאנו.
״לא, לא, לא! אם ניכנס מפה, פול יהיה בעמדת תקיפה וכולנו נמות!״ סבסטיאנו מתווכח.
אני נושפת, ספק מייאוש, ספק מכעס.
אלוהים, אני חייבת להרחיק אותם אחד מהשנייה, אחרת זה פשוט לא ייגמר!
מה עשיתי רע. מה. פשוט מה.
אני מסמנת את השער האחורי. ״אנחנו נכנסים מפה. סוף סיפור.״ אני קובעת, סוגרת את הטוש המסריח.
״אבל אני אומר לך שזה לא טוב! אם ניכנס מפה, אנחנו נמות תוך עשר שניות!״ סבסטיאנו חוטף את הטוש מידי ומסמן סמטה כלשהי.
״על מה לעזאזל אתם מתווכחים?״ אני שומעת את קולו של זאק, רואה אותו עומד בפתח הדלת.
שיערו החום הכהה מסודר בבלורית ומכסה חלק ממצחו הדי גבוה. עיניו החומות הקטנות מביטות בי ובקליאו. אפו הנשרי גורם לפניו להיראות מעט גבריות יותר. שפתיו הדקות מתוחות לקו ישר ודקיק. זקן דק - סוג של זיפים עבים - מכסה מחצית מפניו. לסתו חדה ומדגישה עוד יותר את חזותו את היותו גבר מסוכן העובד במאפיה. שריריו בולטים עקב בגדיו הפשוטים והארוכים: חולצת טריקו כחולה ומכנסי ג׳ינס שחורים.
״מי זה?״ סבסטיאנו מבולבל.
״אה, זה חבר טוב שלי ושל קליאו. הוא גם במאפיה. הוא בעצם, אֶה, חלק מאיתנו.״ אני מסבירה.
לרגע אני תוהה למה אני טורחת להסביר לו, אבל אז עוזבת את זה בצד. אם אני סתם אחשוב על זה יותר מדי, הפתיל שלי ממילא יידלק שוב ואני אישאר אכולת עצבים למשך הרבה זמן. הוא הרי אדם מעצבן בהֲוָויָה שלו. רק מעצם קיומו הוא מעצבן אותי.
סבסטיאנו מהנהן.
״אנחנו מתווכחים מאיפה להיכנס, והאידיוט המתנשא הזה חושב שלהיכנס מאיזו סמטה מזויינת לא יהרוג אותנו!״ קליאו צועקת את סוף המשפט, זורקת את ידיה מעלה בייאוש ומטיחה אותן בירכיה ברעש גדול.
״מה חטאתי, ישו? מה?״ אני ממלמלת בייאוש.
זאק מחניק את צחוקו ומתקרב אלינו, נעמד מולנו ומסובב את המפה לכיוונו. הוא מהמהם לעצמו ומתקתק עם שתי אצבעותיו על השולחן - טוב, על המפה המונחת על השולחן. רק לאחר מספר שניות, אולי דקה, הוא מגחך ואז מתחיל לדבר. ״כולכם טועים. לא משנה מה, אם נלך לפי כל תוכנית של כל אחד מכם, כולם ימותו.״ הוא מדבר בשקט.
״מה?!״ אני צועקת, המומה מתשובתו ומכך שלא תמך בי.
אני הבוסית שלך, אתה אמור לתמוך בי!
YOU ARE READING
(Wo)Men Only - Completed
Actionמאז גיל ההתבגרות שלה, הופ קלאן עבדה קשות והתאמנה שעות אחר שעות בחדר הכושר, במטווח והשתפשפה בדיבור קשוח עם אביה. כל זאת למען מטרה אחת: קבלת מאפית אינדיאנה על כתפיה. בעקבות אימוניה הקשים, אופייה השתנה מקצה לקצה. היא הייתה ילדה צעירה, שמחה וחברותית, אב...
