(Wo)Men Only - Completed

Chapter 58

״מה לעזאזל זאת אומרת ׳ברחה מהמוסד הפסיכיאטרי׳, סבסטיאן?״ אני קמה מהכיסא שלי במהירות הבזק, מיישרת קו מבטים עם האחד המוכר גם כ׳בעלי׳.

הוא נאנח ומעביר את ידו ברעמת השיער הכהה שלו, לופת בו לשנייה ואז מניח את ידו על עורפו בעל הקעקוע - שעכשיו אני כבר בטוחה שהקעקוע הוא של כנפי הפיניקס. ״אני נשבע שאין לי מושג... התקשרו אליי לפני כמה דקות - כי, את יודעת, אני איש הקשר שלה למקרי חירום -, ואמרו לי שהיא פשוט נעלמה. אני נשבע שאין לי מושג איך זה קרה.״ הוא מטיל את ראשו אחורנית בייאוש, מניח את ידיו על פניו ונאנח. גרגרתו מתבלטת מהתנועה של ראשו.

״אוקיי,״ אני משפילה את ראשי למקלדת שלי, בולעת את רוקי בכבדות. ״אני...״ אני מרימה את ראשי, כך שמבטי מצטלב עם של סבסטיאן. ״אין לנו ברירה. אני הפיתיון, כי היא רוצה להרוג אותי.״ אני מהנהנת קלות. ״אני אכלא אותה במרתף, ואז נוכל לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות איתה.״ אני נושכת את שפתי התחתונה קלות.

״מה...? הופ, זה מסוכן. את לא יודעת ל-מה קמיליה מסוגלת.״ הוא מתקדם לעברי, ״את לא יודעת מה היא יכולה לחשוב על לעשות לך.״

אני מחייכת. ״גם היא לא יודעת ל-מה אני מסוגלת.״

--

״אוקיי, את שומעת אותי?״ קולו של זאק מצלצל באוזנייה התחובה באוזני. אף אחד לא יכול לשמוע אותו חוץ ממני.

אני מהמהמת לחיוב. ״אתה רואה אותי?״ אני שולחת מבט אל אחת ממצלמות המועדון.

״בהחלט.״

״הופ,״ אני שומעת את קולו של סבסטיאן באוזנייה גם כן. ״צעד אחד לא נכון שהיא עושה - והיא מתה. אני מסתכל עלייך בכל הזמן הזה. את רואה שאת בסכנה - את יורה. זה לא מעניין אותי שהיא האימא של הבת שלי. היא תפגע בך - היא מתה. לא להסס לפגוע, הופ.״

אני מהמהמת בשקט לחיוב, כהסכמה. ״היא פוגעת בי - היא מתה.״

״בדיוק.״

״בדיוק.״

סבסטיאן וזאק אומרים ביחד.

אני קורצת למצלמה, מתקדמת לכיוון הבר.

יש כאן כל כך הרבה רעש ואנשים. הריח כאן נוראי. ריח חזק של אלכוהול, סקס, סמים, זיעה.

איכס.

המוזיקה מחרישה את אוזניי. היא אומנם קצבית, אבל היא חזקה מדי.

אני מסדרת מעט את הפאה השחורה על ראשי. היא מגיעה עד לאמצע גבי. שיערותיי הבלונדיניות לא נראות בכלל לעין.

״היי, אני רוצה שוט טקילה!״ אני צועקת לברמנית הגבוהה מאחורי הבר הרחב.

מאחוריה ישנם מספר מדפים עליהם מונחים מגוון רחב מאוד של סוגי אלכוהול ובקבוקי אלכוהול שונים.