ייאמר לזכותי שהייתה סיבה למה חיכיתן כל כך הרבה 😂
זה פרק של 6k מילים, אז בבקשה, עזבו אותי במנוחה לשבוע הקרוב בסיפור הזה 😂. זה כאילו פרק כפול מהרגיל (רגילים הם 3k, וזה פרק מולחם של 3 פרקים).
ועכשיו, לפרק (בבקשה תגיבו הרבה, יש סיבה למה הוא התעכב):
ערב השנה החדשה. היום שלושים-ואחד בדצמבר.
יום ההולדת שלי כל כך קרוב. תכף אני חוגגת עשרים-ואחת שנות קיום. ישו הקדוש, איך?! זה… זה פשוט מטורף עד כמה השנה הזו עברה מהר כל כך.
״הופ?״ אני מסתובבת למשמע קולה של קליאו.
אני מהמהמת בשאלה, ממשיכה להסתכל על המפה של כל ארצות הברית.
אנחנו תוקפים באמצע הלילה, לאחר קבלת השנה החדשה. אילינוי הולכים לאכול אותה. חה, חה. אני פשוט הולכת לשרוף אותם בעודם חיים. ולא, אני לא מדברת רק מטאפורית. אני מדברת על זה שיש לנו מספר מכלי בנזין מוכנים לשפיכה. אני מתכננת שריפה אדירה שתהרוג אותם.
טוב, המטרה המרכזית שלי זה קאוודרס, כעיקרון, אבל אם עוד אנשים מהמאפיה יהיו שם, אני לא אתנגד לכך.
״אנחנו נצליח. את לא צריכה לדאוג.״ היא מחייכת.
אני מסובבת אליה את ראשי, פשוט מהנהנת במבט חסר הבעה. אני מסתובבת חזרה אל המפה הגדולה ומריצה את עיניי על כל המפה. ״אני צריכה לחסל את קאוודרס כמה שיותר מהר. אני צריכה את הבכירים והטובים שלנו בכל הצבא. אני לא יכולה להתעכב על שומרים זוטרים שלא יודעים את העבודה. תני לי רשימה של שלושים האנשים החזקים, המיומנים והטובים ביותר שלנו.״ אני אומרת, משלבת את ידיי בהחלטיות.
עיניי מגיעות לקו הגבול בין אינדיאנה לאילינוי. הן נעצרות שם.
״את לא… אֶה… מרמה אותו טיפה?״
אני מסתובבת כולי אליה. ״׳מרמה אותו׳?״ אני מרימה גבה. ״אני לא מרמה אותו. אני יודעת שהוא רוצה לתקוף.״ אני משלבת את ידיי.
״למה את חושבת ככה?״ היא שואלת, משלבת את ידיה גם כן.
אני מגלגלת את עיניי ומתירה את ידיי. ״כי אני מכירה סוג כזה של אופי. לא נלחמתי איתו יותר מדי כדי לקבל את-״ אני מעלה את ידיי לגובה כתפיי. ״׳הסכם השלום׳ הזה;״ אני מקפלת את אצבעותיי השנייה והשלישית פעמיים כדי לסמן על כך שזה לא נכון. אני מורידה את ידיי. ״אז אני פשוט יודעת שהוא עומד לתקוף, ואני רוצה לעשות את זה קודם.״ אני משלבת את ידיי. ״במאפיה הֶיֶה הטורף, לא הנטרף. אני טרף קל כי אני אישה בלונדינית. עשי לי טובה, הוא לא רצה מלכתחילה את הסכם השלום הזה.״
״כבר עדיף למות מאשר להמשיך לחיות במלחמות תמידיות.״ היא אומרת ומתירה את ידיה.
אני מגחכת ומסתובבת חזרה אל המפה. ״אין לך מושג בכלל כמה זה נכון…״ אני ממלמלת; ספק לקליאו, ספק לעצמי. אני שומעת את צעדיה מתרחקים ואז את הדלת נסגרת.
YOU ARE READING
(Wo)Men Only - Completed
Acciónמאז גיל ההתבגרות שלה, הופ קלאן עבדה קשות והתאמנה שעות אחר שעות בחדר הכושר, במטווח והשתפשפה בדיבור קשוח עם אביה. כל זאת למען מטרה אחת: קבלת מאפית אינדיאנה על כתפיה. בעקבות אימוניה הקשים, אופייה השתנה מקצה לקצה. היא הייתה ילדה צעירה, שמחה וחברותית, אב...
