״אוי לא…״ זאק ממלמל ומנסה לצאת מהמיטה עליה הוא שוכב.
״היי, אתה צריך עזרה?״ קליאו ממהרת לשאול. זאק מהנהן. היא ממהרת לכיוונו ועוזרת לו להתרומם לישיבה. ״אני אקח אותך לאכול משהו. היית מורדם כל היום ואתה בטח רעב.״
הוא מהנהן, נאחז בידיה הנראות עדינות - כאשר הן חזקות כמו שור.
--
קליאו וזאק - לאחר מאמצים בהם האווירה ביני לבין סבסטיאנו הייתה מתוחה ומהולה בעצבים - משאירים אותנו לבד.
סבסטיאנו קם, נעמד מולי, אך רחוק ממני.
במהירות אני מתקדמת לכיוונו של סבסטיאנו ותופסת בקולר חולצתו, מקרבת את ראשו לאוזני. ״מה אתה אמרת?״ אני שואלת בלחישה רגועה ומאיימת, נועצת בו מבט.
״שאת לא תביני.״ הוא חוזר על מילותיו בתמימות, טיפשות וחוסר טקט שמדהימים אותי.
זה כל כך טוב בשבילך שתפסת אותי ביום טוב. טוב, גם די חבל, כי עצבנת אותי; אידיוט.
אני זורקת אותו כך שהוא זז אחורה ומועד. הוא לא נופל, אלא מצליח להתייצב על רגליו בזמן לפני שמחליק על הרצפה הבהירה. ״האם אני צריכה להזכיר לך מה אני ומי אני?״ אני מאגרפת את ידיי בחוזקה, מנסה להוציא את עצביי על ידיי ולא על האידיוט מולי.
״אֶה… אוקיי, עכשיו הבנתי ל-מה התכוונת.״ עיניו מעט מתרחבות.
ללא כל שליטה במעשיי, אחד מאגרופיי עף לעבר פניו ופוגע בהן.
זה שאני אישה, לא אומר שאני לא יכולה להבין דברים, חתיכת אידיוט מתנשא! בדיוק בגלל זה אני שונאת לעבוד עם גברים!
אגרופי פוגע באפו, שמתחיל לדמם וגורם לסבסטיאנו מעט לעוף אחורה על הכיסא עליו ישב. פרקי האצבעות שלי מתחילים מעט לכאוב ואף לדמם קלות. לא משהו רציני.
אני מעט מתנשפת מהזעם שלי עליו. אני מסתכלת על ידי, על אחת שלא פגעה בסבסטיאנו. ידי לבנה מרוב שאני קומצת את אגרופי זמן רב וחזק, בלי לשחרר. החזה שלי עולה ויורד במהירות.
סבסטיאנו מחזיק את אפו ומכסה אותו.
ציפורניי נדחקות אל תוך הכריות הפנימיות של כף ידי.
אני ידועה בכך שאני חזקה, ולפעמים גם אימפולסיבית ברמות אחרות.
לעזאזל. אני חייבת ללמוד לשלוט בעצמי! כולל… כולל לשלוט בעצמי מול האידיוט. לעזאזל. אני לא רוצה לעשות את זה, אבל אני חייבת, אחרת ידעו שזו נקודת החולשה שלי ואז אני אפול.
אני הולכת אחורה לאט לאט, עד שאני מגיעה אל הדלת וממהרת לצאת מהחדר היחסית גדול והלבן, מנסה להתחמק כמה שיותר מסבסטיאנו.
אני לא יודעת לשלוט בעצמי. מה יקרה בקרבות אמיתיים? אם אני לא יודעת איך לשלוט בעצמי, איך אוכל להמשיך לשרוד בקרבות? לא אצליח. אני פשוט… אני פשוט אמות.
YOU ARE READING
(Wo)Men Only - Completed
Acciónמאז גיל ההתבגרות שלה, הופ קלאן עבדה קשות והתאמנה שעות אחר שעות בחדר הכושר, במטווח והשתפשפה בדיבור קשוח עם אביה. כל זאת למען מטרה אחת: קבלת מאפית אינדיאנה על כתפיה. בעקבות אימוניה הקשים, אופייה השתנה מקצה לקצה. היא הייתה ילדה צעירה, שמחה וחברותית, אב...
