פרק 8

6.2K 282 60
                                    

לונה
עמדתי מול דין , שוב מלחמת מבטים.
״אתה מעשן?״ כעסתי ואפילו כעסתי יותר כי הרגשתי שאכפת לי.

״כן, ״ הוא נעמד ושאף את הרעל אל גופו והוציא אותו על פניי. נחנקתי ונתתי מכה לחזהו. חתיכת מאניק.

״הציק לך, ילדת חלומות?״ הוא התגרה בי. משהו בתוכי התכווץ בכאב. הוא הזכיר את החלומות שלי, שהם נקודת החולשה שלי.

״אתה...״ התחלתי להאשים אותו, אבל אז החלטתי לאיים עליו. ״אגיד אותך לקיילין.״ אמרתי במהירות, ועיניו התכהו בין רגע.

הוא בחן את פניי באיטיות, כאילו מנסה לראות אם אני משקרת. ״את פאקינג לא תעזי.״ הוא התקרב. זה היה קרוב מדי ואינטימי. חברים שלו ישבו בצד אבל הם הביטו בנו כאילו היינו הדבר הכי מעניין.

״תנסה אותי,״ התעצבנתי.

אחד מהם צחקק וזרק יציאה שלא הבנתי מה היא קשורה לחיים, ״הוא כבר ניסה, נכון דין?״

ניסה?

״ניסה את מה?״ הבטתי בו בסקרנות ואותו בחור נחנק מהבקבוק קולה שלו. אחלה. גם ככה הוא לא מצא חם בעיניי.

״אני נשבע שאם תספרי לקיילין זה הסוף שלך.״ הוא לחש באיום ששפתינו במרחק נגיעה.

״אם ככה. תרשה לי? ניפגש במשרד מנהלת?״ לחשתי. הוא התרחק וממלמל משהו בשפה שאני לא מבינה .. אולי זאת איטלקית? זה נשמע טוב.

נכנסתי לשיעור ספרות ולבסוף איידן סיפר לי משהו שקרה לו. שמחתי לדעת שאיידן הכיר מישהי. השיעור עבר ממש מהר ודין בכלל לא נכנס אליו.

השיעור נגמר ואני יצאתי מהכיתה מסתובבת לבדי.

״תתרחקי מדין חתיכת זונה!״ סטף איימה תוך כדי שדחפה אותי על הריצפה. כאב לי. ״תפסו אותה.״ אמרה לחברות שלה. הן תפסו אותי ובמשך דקה שלמה חטפתי מכות מהמכשפה וחברותיה.

כשהם סיימו לפרק את הכעס שלהם, הם זרקו אותי על הרצפה, כאילו הייתי כלום. הרגשתי כאב בכל הגוף. השפה שלי בערה מכאב. הלחי קלי צרבה. היה קשה לי לזוז.

״דין,״ קראתי לו בקול חלש .

״מה?״ הקול הקר בא מאזור השירותים. הוא יצא ופלט משהו במהירות בשפה איטלקית..? שנשמע כמו קללה. הוא נשף בזעזוע לפני שהוסיף, ״מי עשה לך את זה ?״

״אף אחד. אני עייפה. אתה יכול לעזור לי? אני מבטיחה שלא אספר על מה שקרה בבוקר לקיילין.״ לחשתי בשפה רועדת. הוא הרים אותי מבלי להגיד כלום, סחב אותי לחדר שלנו כל הדרך מבלי לומר מילה.

״את מתכוונת לספר לי או שאני הולך לעשות בלגן?״ הוא שאל אחרי שטרק את הדלת.

״אני רוצה לישון איתך,״ פלטתי את הסוף.

״בסדר אני אעשה בלגן אחר כך..״ הוא הנמיך את קולו, ״בואי.״ נשכבנו במיטה והוא משך אותי אל זרועותיו ועטף אותי נותן לריח שלו לעטוף אותי גם.

״תבטיח לי משהו,״ ביקשתי.

״מה את רוצה שאני אבטיח לך?״

״לא יודעת,״

״אני לא מתכוון לעזוב אותך. מבטיח.״ זה סיפק אותי. עצמתי את עיניי.

״אני לא רוצה שתעזוב אותי. ״ לחשתי בכאב .

הכאב הוא כמו מחלה ללא פתרון. אלכהאול וסמים רק יגבירו את הכאב, לא יבריחו אותו. עד היום לא הבנתי איך אנשים מתמכרים לזה.

״אני שומע את המחשבות שלך עד כאן. ברצינות. לכי לישון..״ הוא שוב עוקץ אותי וגורם לי לחייך. החיוך נמתח על שפתיי ומכאיב לי, אבל יש כאב ששווה לסבול.

״נו איך אפשר לישון ככה בלי מחשבות? מה אין לי מוח?״ פקחתי את עיניי מביטה בו , עינו ירדו לשפתי וליבי קפץ בקצב משוגע..

״תשמעי..״ הוא נעצר לרגע וצחקתי. עיניי קפצו שוב לשפתיו. ״נו תשני.״ הוא מילמל ואני עצמתי את עיניי .

״בסדר,״ אני מלמלת ומחבקת את גופו בהיסוס, יכולה לחוש את הניצוץ שעף . כל כך טוב .

----
וואו אני אוהבת אותכן , מבטיחה שבהמשך יהיה יותר מעניין😍😍

פאקניג דיןWhere stories live. Discover now