לונה
אני תופסת במזוודה וכך גם דין .
״יאלה זזתי,״ הוא מלמל באיטיות .״רגע אולי פשוט נפרד יפה?״ אני אומרת במבט קטן ותקוותי.
״מה זה נפרד יפה?״ הוא מביט בי במבט דומה לשלי. אני רוצה לחבק אותו , אוי אלוהים .. רק פעם אחת . להריח את הריח המושלם שלו.
״חיבוק ?״ הפעם אני מחייכת חיוך מבויש . זה מביך כל כך.
״אה , בואי ..״ הוא אומר , מכחכח בגרונו במבוכה ומתקרב אליי.
הוא עוטף את גופי בזרעותיו וגורם ללב שלי לדפוק מהר מהקצב , גורם לכל רגשותי לחזור . הוא מחזיר אותי אל אשליה לא מובטחת .אבל אז פשוט הדלת נפתחת .
״דין?״ קיילין מופתעת ועומד לצידה נראה לי אבא של דין , דין מתנתק ממני במהירות ופניי מאדימות . כולה חיבוק .
למה אני ככה..?״צריך ללכת.״ קולו של האבא הלא מובן של דין מעיד על כך שיש לו אבא מאניק רצח..
״יאלה מתוקה את באה ?״ אומרת קיילין וגורמת לבילבול ומחשבות להתרוצץ , היא מדברת איתי? ״נו באמת , דין למה לא סיפרת לה?״
״אה את ישנה אצלנו , בגלל דודה שלך .. עזבי בואי נלך פשוט.״ הוא אומר וגורם לי לחשוב עוד מחשבה .
אם הוא ידע את זה אז למה הוא הביא לי חיבוק ?
הוא רצה לחבק אותי נכון?אנחנו נכנסים לאוטו וקיילין מודיעה שהנסיעה ארוכה , אני נרדמת וראשי מתנדנד קלות, אבל אני ערה , אני מרגישה כתף וריח טוב . דין.
״אז בסופו של דבר יצא מזה משהו?״ זה הקול של קיילין.״כלום לא יצא מזה , אני מבין מה אתם רוצים . זוג דפוקים.״ קולו קר ומגעיל כלפיהם .
״תדבר יפה , אם אתה מתבייש לפחות לא היית נותן לה להשים עלייך ראש.. לא יפה לך לשקר .״ הקול של אבא שלו נשמע . אני שומעת את דין מקלל בשקט את קיומם .
״תלכו להזדיין״ הוא אומר בקול והפעם אני באמת נרדמת . בלי מחשבות .
**
״ירח, ״ קול מוכר וניעור קטן .
״אה? אמ.״ אני נתקעת בעייפות , אני באוטו? אה נכון..
נסיעה , דין , שיחה , בית.
פאק .״נרדמתי..״ אני מלמלת ודין מהנהן לחיוב . אני יוצאת מהאוטו ומותחת את רגליי קלות , וואו הנסיעה הייתה ארוכה.. כמה זמן ישנתי?
קיילין מבקשת מדין שילווה אותי לחדר החדש שלי שמסתבר שצמוד לחדר של דין , הוא עוצר מול המראה ומסובב אותי אלייה ואומר בגאווה. ״תראי אם תביטי טוב , תוכלי לראות כמה את מכוערת.״
אאוץ.״תראה אם תביט טוב , תוכל לראות כמה אתה אפס .״ אני מתעצבנת ודין מסובב אותי בשניות מהירות .
אני רוצה לטעום שוב מהשפתיים שלו .״על מה את חושבת ?״ הוא שואל במהירות.
״על כמה המחשבות שלי לא עניינך?״ אני עוקצנית פתאום .
״אחלה . החדר שלי כאן , תנסי לא לצעוק בלילה?״ הוא מקניט ופוגע בנקודה רגישה , אני מרגישה את עיניי דומעות .
״וואו , אחלה . ללא ספק אתה הכי בוגר שהכרתי..״ אני מלמלת ומסתובבת בכעס פורקת את המזוודה .
״וואו , אחלה . ללא ספק את הולכת לישון איתי כל יום.״ הוא ממשיך.
מה זה לעזאזל המצב רוח המוזר שלו? הוא פתאום חצוף בקטע הזוי, כאילו , יותר מהרגיל !״מי אמר ?״ אני מתעצבנת .
״אני.״ הוא מחייך חיוך מר , אני תופסת את הכרית וזורקת עליו . ״תזכרי , בית שלי . חוקים שלי.״ הוא אומר ובורח מהחדר לפני שהכרית השניה מתעופפת הישר לכיוונו .
פאקניג דין הוא פאקניג משגע.