פרק 11

5.8K 261 56
                                    

דין
רבנו ריב די חזק .
היא גילתה על המחברת שלה , ועכשיו אני אצל המנהלת כי היא הלשינה עליי שעישנתי כנקמה שלה. קיילין מתחילה להטיף לי מוסר ואני מתעלם ממנה לחלוטין. אין לי זין לזה .

היה שלב שכבר לא יכולתי לשמוע אותה ״הייתי פה..״ מילמלתי קם ממקומי ויוצא לחפש את לונה. היא דפקה אותי רצח.

בגללה אני צריך להישאר פה עד סוף החודש ואין לי אישור ליציאות ! איזה עונש מזויין! פאק.

״את מוכנה להסביר לי למה זה היה טוב?״ נכנסתי לחדר בנהמה.

״אה, זה הפריע לך ? מעולה.״ היא נראתה גם עצבנית וזה על הזין שלי.

״את מטומטמת?!״ בעטתי במיטה בכעס מתעלם מהכאב, התרגלתי אליו .

״אני מטומטמת? אתה קראת לי מהדברים הפרטיים שלי!״

״טוב כי את התחלת!״ התעצבנתי.

״אני? מה אני עשיתי?״ היא צועקת. מה היא צועקת לכל הרוחות?

״את נתקלת בי והתנהגת כמו פאקניג פסיכית ובכיינית!״ הרמתי עלייה את קולי והיו דפיקות בדלת. מזל שסגרתי.

״אתה דפוק !״ היא גם צעקה. נו מה...?

״אני אתן לך סטירה תשמרי על הפה המזויין שלך!״ הפעם הדלת נפתחה. מה ? אבל נעלתי.. —נו נחשו מי עמדה שם , אם לא המנהלת היקרה שלנו קיילין. האישה שאמורה להיקרא אמא שלי.

״איך אתה מדבר ככה?״ היא הייתה נשמעת מאוכזבת. גילגלתי עיניים.

״סתמי ולכי מכאן.״ אמרתי לה במבט קר וקול מגעיל.

״אל תדבר אלייה ככה!״ לונה מיהרה להגן על קיילין. אני מתחרפן.

עשיתי צעד אחד אל לונה באיום. ״מישהו ביקש ממך להתערב?״ התעצבנתי וקיילין משכה אותי לאחור.

״התכוונת להרים יד על בת?! מה לימדתי אותך?״ היא צעקה עליי. איכס. כולם צועקים. זה מביא לי עצבים אפילו יותר.

״את לא לימדת.״ אני מסנן . היא לא לימדה.. היא בכלל לא הייתה בחיי עד לא מזמן. לכל הרוחות, שורף לי הלחי. היא סטרה לי!
״לעזאזל. מרוצה?״ התעצבנתי על לונה. היא הביטה בי במבט מתחרט ואז השפילה את מבטה. ידעתי שהיא מרגישה אשמה. יצאתי מהחדר עצבני תופס בקופסאת הסיגריות ביד.

אני לא מעשן באופן קבוע, רק כשאני מדוכא וחסר סבלנות שמרגיש שהצרות נשלטות עליו.

אני רוצה את לונה, אבל אני לא רוצה. כאילו פעם אחת אני רוצה לישון איתה ופעם אחרת אני רוצה לחנוק אותה.

זה מוצא חן בעיניי כמו שזה לא מוצא חן בעיניי. מבינים?

אני מכניס את הסיגריה בין שיניי, מדליק אותה. הרעל נכנס אל גופי, בתקווה שיום אחד הוא יעלים את קיומי.

״היי דין!״ קורא הילד ההוא שדורש מכות. אני מסמן לו מבט מאיים והוא משנה את מבטו ומסתובב במהירות ובורח. גם אותו אני מתעב. בעיקרון .. אני מתעב את כל האנושות.

חוץ מלונה. הקול המזדיין בראש מציק ומתגרה.

״שתוק״ אני אומר בקול ומרגיש טיפש.

אני שונא אותה , נכון??

פאקניג דיןWhere stories live. Discover now