לונה
הדמעות כבר יבשות , שעירי רטוב מעט כי התקלחתי לפני עשר דקות .
השעה ארבע בלילה ואני משחררת רגשות לכתיבה.
׳חשבתי שהכאב יעבור , אבל אני סחבתי אותו איתי.
לא הצלחתי לשחרר את עצמי מרגשות האשם הנוראיות,
מפני שאני הייתי.. כל כך -נוראית .׳
אני יושבת בחדרי וממשיכה לבכות , אני עייפה כל כך ,אבל אני מפחדת להירדם . אני סוגרת את המחברת ביאוש ונכנסת מתחת לשמיכה והדלת שלי נפתחת מעט אז אני מתכסה מתחת לשמיכה מהר. ״אני יודע שאת ערה..״ זה דין.
״לא אכפת לי.״ אני מחזיקה את השמיכה חזק כדי שלא ימשוך אותה .
״כדאי לך לשחרר , אחרת אני אחשוב שאת ערומה או משהו.״
״אני לא , לך מכאן ,״ קולי מיואש
״תקשיבי ,״ הוא נשם עמוק באיפוק, ״אני מתכוון למשוך את השמיכה בעוד כמה שניות..״ קולו מזהיר , הוא מושך את השמיכה ואני צווחת בלחץ. ״ידעתי שאת בוכה!״ הוא אמר מהר .
״אני לא ..״ אני משקרת , לבי דופק מהר כי החצוף הזה בבוקסר , כאילו כל העולם שלו ..
״תזהרי שלא יגדל לך האף. דרך אגב... את יודעת למה באתי ?״
״לא ״ נאנחתי בתסכול .
״אוקי.. אני כאן כדי לישון איתך , כי ככה אני רוצה.״
״אני לא רוצה לישון ..״
״למה?״ קולו צרוד טיפה וזה מעיר את כל ההורמונים שלי באותו רגע.
״אממ״ אני מתלבטת אם לומר לו ״אני מפחדת שזה יחזור ..״ אני לוחשת בתסכול , אני מרגישה חרטה שאמרתי את זה .
בטח הוא יצחק עליי.
״את לא צריכה לפחד, אני כאן .״ למה הוא אומר לי דברים כאלה??
״אני לא סומכת עלייך ,״ אני לוחשת .
״אז תסמכי .״
״בשביל מה ? שתכעס ואז תגיד את מול כולם ? שוב?״ אני שואלת ודין מחזק את האחיזה עליי , מושך אותי אליו קרוב . מאופק .
פאקניג דין. הוא גרם לי לרצות שינשק אותי. אני רוצה שהוא יעשה את זה שוב.
״על מה את חושבת?״על איך שאתה מנשק אותי. נאנחתי בתסכול.
״מה זה משנה?״ לחיי האדימו והודתי שהאור שלי כבוי אחרת הוא היה רואה כמה אני נבוכה.
״משנה , אז .. על מה את חושבת?״ לבי מקפץ.
״סתם , משהו שבכלל לא מעניין.״ גירדתי בקטנה על האף והוא נאנח בכעס .
״אין בעיה , בואי נריב וזהו.״ הוא התעצבן .
״לא , אני לא יכולה להגיד לך על מה אני חושבת .״ אמרתי נבוכה וזזתי באי נוחות
״למה לא ?״
״תפסיק .״ התעצבנתי.
״בחיים לא ,״ הוא לחש והרגשתי את קולו באוזניי , גאד ! מה שהרגשתי באותו רגע היה מטורף . ״מה את חושבת ?״
״נו על מה שקרה..״ שוב גירדתי באף בלי לשים לב .
״את משקרת .״ הוא התעצבן משחרר אותי בכעס ויוצא מהחדר .
יצאתי אחריו ממהרת להיכנס לחדרו .
״אתה ילד קטן ?״ התעצבנתי ופיהקתי בקטנה , אני עייפה בטירוף . אבל אני מפחדת פחד אימים מהסיוטים האלו .
״לא , כי את בוגרת , נכון ?״ קולו ממש כועס , לפעמים אני פשוט לא מבינה אותו . באמת .
דין מסובך בטירוף , עם פיצול מיוחד במינו.
