לונה
פקחתי את עיניי בנשימה עמוקה , נזכרתי באתמול שאני בידו של דין .
הריח שלו עוטף אותי ואני נותנת לאשליות להשתלט , מה יקרה אם ארגיש מאושר , רק פעם אחת..?
״בוקר טוב ,״ לחשתי שהוא זז מעט והתעורר .
״בוקר , נרדמנו..״ הוא מדבר לקראת הסוף לעצמו מאשר לי שכאילו בוקר..? למה הוא קר אליי?
״אה-א.״
״שומעת..״ הוא עוצר לרגע מתרחק ממני וקם מהמיטה, ״בקשר למה שקרה אתמול , זה היה טעות..״ הוא אומר , מתקדם לארון ומוציא משם בגד.
זה היה טעות.
אחלה , בוא תגיד שפשוט אני לא הטעם שלך.
״כן .״ אמרתי בקול אטום , ניסיתי להדחיק את כל רגשותי . קמתי מהמיטה התלבשתי במהירות והלכתי ישר לחדר שלי נועלת אחריי , שיחררתי את הבכי השקט שלי . למה אני לא מצליחה להיות מאושרת ? למה כל פעם שקורה לי משהו טוב חייב לבוא גם הרע?
***
הזמן של היום עבר ועכשיו כבר ערב , אין לי חשק לאכול .
אבל ההורים של דין חזרו וטסים בחזרה ממש עוד מעט , אפילו דודה שלי כאן ! אני לא יודעת למה דודה שלי מוצאת בהם כל כך ׳׳חברה טובה׳׳ .
אנחנו יושבים מסביב לשולחן ואני מעבירה את הבשר בעדינות במזלג ומכניסה אותו לפי , אני משאירה את המזלג בפה שלי ומוציאה אותו באיטיות .
מעניין מה דין חושב עכשיו , לא !
אסור לי לחשוב עליו.. כי .. פשוט.. אוחחח!
״איך העברתם את הזמן?״ דודה שלי-גיני , שאלה אותנו .
העליתי את אחד מהחיוכים המזויפים שלי אלייה.
״היה סבבה ,״ הרגשתי את המבט של דין עליי , הרגשתי את המתח הזה ביני לבינו . רק היה חסר שמישהו יבוא ויגזור את החוט הדק שביני לבינו .
״כן.״ דין אישר את דבריי , לקחתי עוד חתיכה ושוב הוצאתי את המזלג באיטיות מהפה , הרגשתי כאילו נוח להיות אדישה להכול .
הפלאפון שלי זימזם בקטנה והבטתי בהודעה . דין? מה?
הרמתי אליו את מבטי ואז הקלדתי את הקוד ונכנסתי לשיחה.
תפסיקי את הקטע המסריח הזה שאת מוציאה את המזלג מהפה.
-דין-
תפסיק לנשום .
-אני-
הארוחה הערב עברה די מציק , דין זרק לי מבטים עצבניים והרעיד את רגלו בכעס , הרגשתי עייפה והעצב השתלט עליי .
המחשבות שלי נהיו מדכאות .
הגעתי למצב שאני חושבת על איך לקצר את החיים שלי .
״קרה בניכם משהו?״ קיילין שאלה והביכה אותי באותו רגע , הבטתי בה במהירות .
״אה , לא .. מה יכול כבר לקרות ?״שאלתי והיא גיחכה בקטנה והביטה בכיוון המטבח למעלה , הזזתי את מבטי וגיליתי שיש שם מצלמה .
הם ראו אותנו ? אוי .
״ראינו אותכם..״ אמר אבא של דין ,דיווד, בחיוך ודודה שלי חייכה גם , שיט.
״אה , זה היה טעות..״ אמרתי מהר בלי לחשוב והגדולים צחקו , דין נראה ממש עצבני .
המבוגרים העבירו בדיחות על כמה שדין נראה מפחיד שהוא עצבני . ממש כמו עכשיו. ״אני פאקניג לא עצבני!״ דין הרים את קולו בעצבים ,מעיף את ידו בשולחן בעצבים .
״אה ,״ זילזלת במה שאמר לפני רגע , המבט שנתן לי העיד על כך שזה הסוף שלי .
״את תסתמי את הפה שלך .״ הוא אמר בחוצפה ואמא שלו הביטה בו בכעס , דודה שלי חייכה חיוך משועשע.
״בכיין.״ הקטנתי אותו והוא נשען בכעס לאחור בכיסא והעביר את ידו בעצבים בשיערו . ממממ הייתי רוצה לעשות את זה ממש במקומו.
הוא הביט בי במבט ששידר כמה הוא עצבני , המבט שלו לא זז ממני וכולם שמו לב לזה.
״אז אתה בקטע של הדודה הקטנה שלי?״ גיני חייכה .
״ממש לא !״ הוא אמר בכעס ואיגרף את ידו, ״ לא הייתי מסתכל עלייה אפילו בצחוק , היא מזעזעת ומטומטמת עם חלומות מפגרים .״ אני בשוק .
״לונה?״ דודה שלי הייתה המומה ״הסיוטים חזרו?״ הם לא הפסיקו.
״לא .. זה היה רק פעם אחת , ״ אמרתי בלחץ וזרקתי מבט אל דין.
עיניו עברו בנינו וגבותיו התכווצו , באמת שלא הצלחתי לפענח את מבטו באותו רגע , אבל כעסתי . הרגשתי עלובה וטיפשה כי סמכתי עליו והוא ניצל את זה עם הנקודות הרגישות שלי.
