דין
״גם פה אתה לא מסתדר!״ קיילין נזפה בי.
״אה-א״ אמרתי באדישות חושב על לונה. היא הייתה טעימה.. היה בה משהו מתוק וטהור. אני צריך עוד ממנה. אני צריך עוד פעם לעשות את זה.
״אני אצטרך להעביר אותך ללוס אנגלס? לדיוויד?״ פאק לא.
״ממש לא!״ התעצבנתי וקמתי ממקומי, מתרחק מהכיסא ויוצא מהחדר.
הלכתי לחדר שלי ושל לונה. עברו יומיים מאז שפירקתי לילד את הצורה ונישקתי את לונה. מאז היא מתחמקת ממני ולא מדברת איתי.
אני נכנס לחדר ומביט בה. היא ישנה וזזה מעט.
שוב הסיוטים..
״לונה,״ אני מנסה להעיר אותה ובשניה הראשונה היא פוקחת את עיניה ומביטה בי באימה.
״מה?״ קולה צרוד בצורה הכי מתוקה שיש. פאק. לחייה נצבעות באדום, בבושה.
״חלמת חלום..״ אני מגרד בעורף ומוריד את החולצה ובועט בנעליים בעצלנות. היא נועצת בי מבט אדיש. אני שונא את המבט הזה שלה..
פאק פאק אני עצבני. אני צריך לגעת בה.
״אני עובר ללוס אנגלס.״ בחנתי את תגובתה.
״אין לי מצב רוח לשטויות שלך, אוקיי?״ היא עצבנית?
״אני בא לישון איתך.״ אני קובע, נשכב לידה.
״לא. אתה לא!״ היא בועטת ברגל שלה אליי. אני תופס אותה, מזיז אותה ואז נצמד אליה ומחבק אותה.
״נו את רואה שאני כן.״ אני מתגרה בה.
״תלך לעזאזל.״ היא לוחשת בכעס.
״איפה זה?״ אני מתגרה בה.
״אתה בכלל לא בוגר.״ היא שוב מנסה להיות סבלנית איתי.
״בוקר טוב באמת..״ אני לוחש ומכניס את ידי מתחת לחולצה ומחבק אותה. היא עושה לי טוב.
היא לא מגיבה. עוברות כמה שניות והיא שוברת את השתיקה. ״אני לא רוצה לחזור לישון,״ קולה חלש.
״למה לא?״ אני מחכה לתשובה שלה כי היא שותקת במשך דקה נוספת.
״הסיוטים יחזרו.״
״הם לא. אני איתך ובמקרה שהם יחזרו אני אעיר אותך ממש מהר.״ אמרתי בלחש והיא חייכה מרימה את ראשה אליי.
״באמת?״ התמימות שבעיניה הורגות אותי.
״באמת-באמת.״ שילך לעזאזל השיעור.
היא עוצמת עיניים ונרדמת גורמת ללב שלי להתהפך ממש ממש מהר.
למה אני מרגיש ככה בסביבתה?
אני מרגיש כאילו אני רוצה אותה 24/7 .
כאילו אני לא יכול בלעדייה.
אני רוצה לדעת מה היא חולמת , מה היא עושה ואיך לעזאזל היא הגיעה לכאן .
קראתי לה את כל המחברת השחורה ההיא שלה. אני לא יודע איך להחזיר לה אותה..״נרדמת?״ אני שואל ואני שומע את הנשימות העדינות שלה . היא נרדמה. זה האות שלי. אני יכול לישון גם.
ואז נרדמתי גם.
