היי לכולם, איך אתם? איך הסגר בינתיים?
אז אני מפרסמת פה ציור. מוזר לי להיות כל כך פעילה כי גם הפשרתי את מעשה בחזייה.
לשם מה התכנסנו היום במחברת הציורים שלי? כריכה שציירתי סופש הזה.
אז יש תחרות עיצוב כריכות חדשה מאת emmichall. כלומר הייתה אמורה להיות אבל זה לא קרה כי המשתמשות החליטו להשבית את התחרות מסיבות אישיות. מה שחבל כי יכולתי לעבוד על פרויקטים אחרים במקום שחשובים לי יותר.
לקח להבא: לא לקפוץ על תחרויות ישר.
כפי שאתם מכירים אותי, אני אוהבת אתגרים ותחרויות. אם יש תחרות, אני צועקת yes i do הכי חזק שאני יכולה ואז דופקת ריצת נארוטו לעבר השולחן שלי. וכמובן שהסכמתי גם לתחרות שלהן למרות שאין לי זמן לצייר כריכה ויש לי פרויקטים אחרים שיותר חשובים בעיניי כמו סדרת ציור מחדש כל הכריכות מתחרות הגרפיקות של Angie_Writing ודברים לקומיקס העתידי של מעשה בחזייה.
איך התחרות הייתה אמורה לעבוד? אז יש נושא פעם בחודש, (למשל בינואר הנושא הוא פריחה) ולכל נושא יש דרישות משלו של מה צריך להיות בכריכה (צבע מסוים, כותרת, ז'אנר, אווירה וכדומה). שולחים כריכות עד דדליין מסוים, התוצאות עולות, מדרגים מ-1 עד 5 ואז יש זוכה. אם אתם מעוניינים, תקראו את החוקים ותצטרפו.
עד שחפרתי להם למה צריך לתת מקום גם לציירים... בכי בכי.
אחרי שהסברתי פחות או יותר על התחרות החדשה, אסביר על הכריכה לאתגר שלהן החודש. כפי שציינתי מקודם, יש נושא חודשי ואיתו כמה דרישות שהן:
כותרת: חג המולד האחרון / כריסמס האחרון / last christmas
סגנון: בחירה שלנו
מידות: 1800X2500
צבעים: בחירה שלנו
ז'אנר: בחירה שלנו
מצב: חגיגי נוסטלגי
אסור להשתמש בסמלים של כריסמס כמו סנטה, עץ חג מולד, מתנות וכדומה...
לא היה לי יותר מדי חזון לכריכה או סיפור שרציתי להביע. אתם מכירים אותי כאחת שלכריכות שלה יש סיפור שלם וחופר, אבל פה לא היה לי. כל מה שרציתי מהכריכה הזאת היא ליצור תחושה של געגוע לימים טובים יותר, בדידות של הסיפור. כאילו... כריסמס יכול להיות חג מדכא עבור מלא אנשים. בכללי כל חג. חשבתי לעצמי איך אני הולכת להעביר את התחושה הנוסטלגית: בועה בלתי ניתנת להשגה שהיא כדור בדולח, דרך חלון המשקיף אל הבית של השכנים, חלקת קבר, תמונות מסודרות כקולג'. אם אני הולכת להעביר את הגעגוע המריר דרך החושך בו הדמות נמצאת כיום, או באור בו הדמות מרגישה תלושה מהמציאות בנוכחית של החג. אפשר לשחק עם התחושה הזאת. הנה שתי סקיצות מתוך שלל הרעיונות שלא הבעתי:
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
Random"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...
