הציורים של אייקו בגנון וואטפד

גוונובמבר יום 6

הנה עוד גוון של כתום שאני מחוברת אליו. ברצינות, כתום עוד יהרוג אותי בסופו של יום. האתגר שלי יתחיל כשאני אצטרך להשתמש בצבעים אחרים ופחות בכתום. נראה לי אני אתפוצץ ואמות.

(ווארי לא תבין למה אני אוהבת כתום)

הנה הציור:

אוי מוריס שלי, איזה ילד יפה. והלבוש שלו בציור הזה כל כך אופנתי~ הצלחתי ליצור בגדים אופנתיים.

ונראה לי כדאי לי לצייר דברים מסובכים את זה כי סיימתי את זה בצהריים והיו לפניי שלושה שיעורים. הנה התוצאה:

תראו את הנסיך שלי, ילד עז, עם שמלה וטרנינג. הוא כזה מתוק~ אני מתפנגרלת יחד עם חברי הצוות שלי איתו

נתיב: נשים חייבות להיות בלבוש נשים וגברים בלבוש גברים

אני עם המנגה otomen ביד: היי

נחמד שהמורים שלי בגיור נותנים לי לצייר בשקט בשיעורים שלהם במקום להעיר לי על זה. אחת המורות המליצה לי לעסוק בזה (כמו הרוב שראו את הציורים שלי)

אני ממש אוהבת את צבעי המים האלה, הם מדהימים, הם כיפים, אני יותר שולטת בהם. ביום מן הימים אני אוכל לנסות את סגנון הצביעה הרגיל שלי גם במים למרות שהסגנון הזה נחמד

חפירה יומית
חיילים רגילים בצהל מקבלים נשק, ואילו אני מקבלת כלים לאכילה שיהיו כשרים. תודה נתיב, לא הייתי צריכה אותם במילא.

הייתה לי בת מצווה היום
ולשאר הבנות בפלוגה
ולבנים היה בר מצווה.
נפלא...
זה היה מתוק לשמוע איך בת מצווה אמורה להיות בפועל אבל מצד שני גם משעמם. מישהו עלה אצלנו לתורה וכולם זרקו עליו את הטופי כמו חולי נפש, זה היה נראה כמו כיתת יורים. זה היה מאוד מהנה לזרוק על אנשים טופי.

אין לי מה לחפור כאן עוד, אני זזה לישון. לילט