בהתחלה הכותרת הייתה אמורה להיות שרשרת לאקסית, אבל אנחנו עדיין חברות, זה אחת. וגם... אני לא רוצה להגדיר קשרים של אנשים שיצאתי איתם על פי מה שהיה אלא על פי מה שקורה עכשיו.
אז חברה שלי מאוד אוהבת את הים. כאילו... נושמת ים, חיה ים, חושבת ים, בנות ים בכל מקום... ואני אוהבת ליצור דברים והיא בובת הברבי המהלכת שלי (היא מרשה לי, זה בסדר). 1+1+ זה שיצירת דברים זה שפת האהבה שלי אז אתם בעוד פרק של "הציורים של אייקו בגנון וואטפד" (הייתי חייבת לשנות את השם)
באחד מימי הקיץ כשטיילתי בים, פתאום עלה בראשי ליצור בשבילה שרשרת. חיפשתי קונכיות שיהיו טובות וראיתי כל מיני אבנים יפות. למדתי להעריך את היופי של אבנים בים וזכוכיות שעברו שיוף מהגלים. כאילו... תראו את הדברים היפים האלה:
ציירתי את החזון שהיה לי בראש שהוא מאוד בהשראת שרשראות קולר ויקטוריאניות.
היא נוטה לשרשראות ארוכות עם תליון ענק אבל יש לה כבר אחת של קונכיה ואני רוצה ליצור משהו מיוחד שהיא לא תמצא בשום מקום. אני מאוד אוהבת דברים ועיצובים מיוחדים, כאלה שאראה ואהיה "וואו, זה האחד".
קניתי קולר שישמש בסיס לכל הדבר הזה, חוטים ובחרתי איך אעשה את זה. והתחלתי לפני כמה חודשים. אבל אז גיליתי שהחוט שקניתי דק מדי אז דחיתי את זה לכמה חודשים עד שקלטתי "שיט, עוד שנייה יום ההולדת שלה". אז שינסתי מותניים וב23:00 בזמן שאני חוטפת דיכאון מסומרו בגנשין התחלתי לעבוד על השרשרת. 23:00 בלילה זאת שעה מאוד נהדרת לעבוד על יצירות אמנות. והיחידה. חיפשתי צורה קלה אבל יפה והתחלתי לעבוד. במשך יום וחצי עבדתי על התליון המרכזי. הנה הצורה ממנה לקחתי השראה וחיפשתי ביוטיוב איך להכין אותה:
אממה, בגלל שבחרתי באבן גדולה והמתכת של הבסיס עבה מדי מכדי לעבוד עליה עם צורות קטנות, אני צריכה לוותר על הרעיון של התליון הזה ולהכין משהו חדש. בכל מקרה התליון הראשון ממש יפה:
הכנתי צב נוסף וגם הוא יצא חמוד ולשם שינוי גם במידות וגם לא חונק או דוקר כשאני שמה אותו על שרשרת קולר.
ועכשיו החלק היותר טריקי הוא כל השאר כי הצוואר של אותה חברה טיפה רחב יותר משלי ואין לי משהו דומה שאני יכולה לבצע עליו מדידות, אז אני צריכה להשתמש בעצמי בעיקר. הוספתי עוד לולאות לשרשרת ושיניתי את הסוגר לאחד גדול יותר כדי שיהיה לה נוח יותר לפתוח ולסגור את השרשרת.
ועכשיו לפנינים והצדפות. בהתחלה ניסיתי שזאת תהיה שרשרת אחת שאתפור אותה בנקודות של הצדפות. לא עבד. אז ניסיתי להפריד את זה לכמה שרשראות פנינים, לעשות פאזל איך זה נראה לי בעין ואז לחבר את הכל. לא עבד. אז בסוף תפרתי את זה בחלקים ישר מקצוות השרשרת כלפי פנים. סדרת פנינים. צדפה. סדרת פנינים, צדפה. וואלה יצא נחמד. כשסיימתי, השרשרת הרגישה לי ריקה כי כל הצדפים, הפנינים והצב נתלים למטה, מה שמותיר את גוף השרשרת ריק. אז החלטתי להוסיף את התחרה שקיניתי לשרשרת שלא שמתי בהתחלה כי זה הרגיש מגרד ואני לא רוצה שיגרד לצוואר שלה.
התוצאה יצאה נחמדה בסכה הכל. גולמית, אבל נחמדה.
מקווה שהשרשרת תהיה לה נוחה וחא תיהרס מהר כי זה יהיה עצוב.
טוב, נתראה בפעם הבאה~
הכי חשוב שהספקתי להכין את זה לפי יום ההולדת שלה
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
De Todo"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...