הציורים של אייקו בגנון וואטפד

אז לאחרונה כיף לי עם עיצוב דמויות

מה שהכותרת אומרת.

כפי שאתם מכירים אותי, אני מניחה לפחות, אין לי חיבה גדולה לעיצוב דמויות. לפחות לא הייתה לי כזאת. אז מאיפה למדתי לאהוב את זה פתאום? זאת שאלה נפלאה. זה כנראה מהתעניינות באופנה בעיקר כי אני לאט לאט מנסה לשנות את הסטייל שלי ובעיקר בעיקר מדיכאון שאני מפתחת מshein ואלי אקספרס. יש שם מלא בגדים שאני אוהבת ורוצה, אבל אני לא אקנה כל מה שאני רוצה כי:

1. יש לי תכניות מה לעשות עם הכסף ואלה תכניות בעיקר אחרי שאשתחרר. העתיד מלחיץ אותי אחושרמוטה ואני רוצה לדעת שיהיה לי מספיק כסף בתור התחלה עד שאמצא עבודה ואתבסס כלכלית.

2. אני באמת צריכה את כל מה שאני רוצה באינטרנט? הבגדים שאני מוצאת יפים, מאוד יפים אפילו, אבל בחצי מהדברים האלה אני יודעת שאני כנראה לא אשתמש, לפחות לא בטווח הקרוב. החדר שלי מספיק עמוס ועדיף לא להעמיס עליו.

3. אם אבזבז, אני יודעת שאפתח התמכרות לקניות באינטרנט וזאת התמכרות שאני לא רוצה בחיי.

נכון שאני ביקורתיות עם רגליים, אבל הרצון עדיין נשאר. והרצון מוביל לדיכאון והדיכאון הזה ספציפית מוביל להשראה. את עיקר ההשראה אתם רואים בבגדים שאני תופרת. אני תופרת דברים שאני רוצה לראות ואני רוצה שיהיו קיימים בארון שלי. אבל זה זלג גם לעיצוב דמויות.

אסור לשכוח שלצד הדיכאון מקניות באינטרנט התחלתי לצפות בסרטונים שקשורים לאופנה, בעיקר כאלה שעוסקים בניתוח אופנתי של לבוש דמויות בסרטים ואיך זה מביע את ההתפתחות שלהם. אני חושבת שזה מאוד חשוב לדעת את זה כדי לצייר דמויות אמינות יותר ולבטא את הסיפור בעוד אמצעי.

כל אלה גרמו לי להתחיל לחשוב יותר על מה הדמויות שלי ילבשו ואיך זה מתאר את האופי שלהם, מקצוע, תרבות, אידיאולוגיה ועוד. מפה לשם מצאתי את עצמי לא בכוונה משתפרת בזה.

התוצאות:

הנה סקיצה חמדמדה של דמות שיצא לי לצייר בזמני החופשי בזמן תפקיד. קודם התחלתי לקשקש לי את ההינומה שאתם רואים בצד ואז זה הוביל אותי לרעיון. השמלה שלה (שעדיין לא גמורה) היא בהשראת שמלה ופאה שאני רוצה משיין. הנעליים הם בהשראת נעליים שאני רוצה מאלי אקספרס. אני רוצה שבעיגולים של השמלה יהיו כל מיני תמונות של יצירות מהרנסנס או רוקוקו כמו שיש בהרבה שמלות לוליטה. הכתר שלה הוא בהשראת ההינומות שלה.