"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר.
פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו.
זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...
מבין הפירות הרבים שיש בעולם, זה אחד מהפירות הבודדים שאני אוהבת. אין סיפור טרגי למערכת היחסים שלי איתו, לא טראומה מסוימת, כלום. פשוט אהבה מקרית.
הפיתוי עם הפרי הזה היה שהזנב יהיה ארוך במיוחד בצורת בננה, אבל אני לא רוצה לצייר משהו כזה לא מיוחד. אני רוצה לפרוץ את הגבולות שלי באתגר. בכללי רציתי שאנשי הים שאצייר יהיו יותר כמו בנות הים שציירתי באימהקטובר מאשר מה שאני מציירת עכשיו. אז התעקשתי שהראש יהיה זה של דג. ולא סתם דג, אלא דג חרב. הקצה של הבננה ממנו פותחים את הפרי יכול להיות נשק מעולה עם רוצים, אז זה היה מושלם.
בקשר לכל השאר מבחינה עיצובית... משהו נתקע שם. משהו לא הסתדר לי בחיבור בין הגוף לזנב לראש. חיפשתי צלופחים, דגי חרב ודולפינים בשביל השראה. ציירתי סקיצות כדי לראות עם מה אני הולכת.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
זה היה הניסיון הראשון בהתחלה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
חשבתי פה לתת יותר מההיבט של הדג מאשר ההיבט האנושי. פחות צלח העניין של הידיים האנושיות בגוף של דג.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הסקיצה אותה ציירתי. הסתכלתי גם על מסיכות של מדליון מדיקו (המסכות של הרופאים בימי הביניים) כהקצה של הבננה כרפרנס לדג חרב, זימים באזור של הריאות וזנב צלופח. רציתי שתהיה לו חולצה כזאת שמכסה רק את הידיים ואת הכתפיים אבל משאירה את החזה פתוח.
ציירתי את הסקיצה בתהליך הרגיל. הצבעים שלי מאבדים רוח חיים יותר ממני באתגר הזה וזה עצוב. אין לי יותר מדי מה לפרט על העיצוב, אני גם חסרת כוחות בשביל זה, אז הנה התוצאה הסופית:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
