מפתיע שבכלל מצאתי זמן בשביל זה.
אז רציתי לעשות את מרץ של רובוטים עוד משנה שעברה, אבל לא היה לי זמן להתעסק עם האתגר הזה. בצבא בקושי היה לי זמן לאימהקטובר.
האם דברים השתנו מאז? כן, אבל עדיין אין לי זמן לרוב התחביבים שלי. עובדה שהקוראים של מעשה בחזייה סובלים מהקפאה נוספת. בכל שאת רציתי לעשות את האתגר כי רציתי וסתם חבל לפרסם אתגר אבל לא לעמוד בו. לא אעשה את כל הימים וכל יום יהיה שונה מבחינת תוצאה סופית, אבל זה הרבה יותר טוב מכלום.
יום 1: סימן (signal)
זה יום שידעתי שאני אעשה כי זה פשוט. עכשיו השאלה הייתה מה. הדבר הראשון שחשבתי עליו בנושא ההוא על האנשים האלה בנמל תעופה שמכוונים מטוסים במסלול טיסה כי אני מצולקת מהטכני (אה כן, הכוונתי מטוסים בשירות שלי. פחד אלוהים אבל מתרגלים לזה).
הדבר השני שחשבתי עליו הוא מנורות כי אני אוהבת מנורות, מקורות אור ומתה לדחוף מנורות לדי הרבה בובות מוזרות. אני אוהבת גם דברים קריפיים-מוזרים כאלה.
תוך כדי שאני צופה בהקלטה של הקורס שלי, התחלתי לצייר סקיצות של הרובוט היומי.
ישר התחלתי להסתכל על רובוטים ומנורות כדי לקהל השראה. התחלתי מהראש שדמיינתי אותו כמנורה אחת ענקית שמאותת במורס. הבעיה היא שלא מצאתי מנורות מגניבות או לפחות משהו הגיוני. אז חטפתי השראה ממנורת השולחן שלי ורציתי שזה יהיה הראש מסתובב.
התחלתי גם מעין שלד לגוף, אבל עם היה לי מסובך וגם הבנתי שאותו רובוט נראה כמו מנהיג כת או משהו וזה יותר מתאחם לנושא של מחר "חושך".
אז הייתי צריכה לחשוב שוב לנקודת ההתחלה של למצוא רעיון. חיפשתי ברובוטים משהו ואז ראיתי את הרובוט הזה:
הרובוט הזה הולך להיות הראש של הרובוט שלי. התחלתי לצייר את הסקיצה של הרובוט. שיניתי ט הבלוטה שיש לרובוט בראש למנורה והחלטתי שגם העיניים יהיו מנורות. את הצוואר השארתי אבל את הגוף קצת שיניתי. בהתחלה רציתי שיהיו לו ידיים, אבל אז הבנתי שכל התפקיד הזה של הרובוט הוא לאותת, אז הורדתי אותן. הגוף היה אמור להיות יותר אנושי מהבחינה שיש חלק עליון גדול שזה הצלעות כאילו, עמוד שדרה ואז את רצועת האגן. והגלגלים היו אמורים להיות כמו אלה שיש בטנקים. הנה הסקיצה:
אחרי שישבתי על זה קצת, הבנתי שלמה הוא צריך גוף כזה? שוב, הוא לא ישתמש בידיים, למה הוא צריך חלק שדומה לעמוד שדרה אם הוא לא ישתמש בזה הרבה, ושגלגלי טנק יהיו איטיים והדבר האחרון שאני רוצה הוא שהרובוט הזה יהיה איטי. הוא אמור לאותת והאות שלו אמור להגיע להרבה אנשים בזמן קצר. אז שיניתי את הגוף שלו למשהו פשוט יותר, שמתי רמקול מאחור ושיניתי את הגלגלים. גם הגדלתי את הפאנל של לוח הבקרה כי זה המוח של הרובוט וכמובן הטכנאי שלו יירצה כמה שיותר גישה לשם.
תוך כדי שציירתי אותו, חשבתי על מה הרובוט הזה עובד? דלק, חשמל, גז או חומר אחר. בהתחלה חשבתי על דלק כי אני מצולקת טכני, אבל אז חשבתי לעצמי "היי, העיצוב של הרובוט הזה פשןט מדי בדביל דלק. שיפעל על חשמל". אז חשבתי איפה כדאי להטעין את הרובוט והחלטתי שזה יהיה מאחור. לכן יש לו פאנל טעינה מאחור באזור של הגלגלים. הסקיצה בינתיים:
מזכיר לי קצת את וול אי
אז נזכרתי ששכחתי לשים לו כפתור כיבוי, אז שמתי לו מקדימה מתחת לפאנל.
חשבתי שיהיה לי זמן לצייר את הסקיצה הזאת כמשהו מפותח יותר, אבל עבדתי, התעסקתי בקורסים אותם אני לומדת, עזרתי לאמא שלי בעבודה ואופס, 22:17 והמוח שלי מת. אני לא אצייר עכשיו כי אני יודעת שזה ייצא רע.
בעתיד אני מקווה שאחזור לעיצובים האלה ואוכל לשרטט אותם במחשב בautocad שזאת תוכנה כזאת של מהנדסים.
אבל בינתיים... לא קל להיות מבוגרת.
נתראה מחר בסקיצה הבאה בתקווה שאולי אפתח אותה כציור במחברת שלי. אוי כמה דאני מתגעגעת לציור בעטים היפים שלי.
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
De Todo"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...