רגע אייקו, היום הוא לא ה20?
כן, היום זה ה20 ואני מפרסמת את הציור של אתמול כי הייתי גמורה מדי וחולה מדי מכדי להעלות אותו. באמת שגררתי את עצמי ממקום למקום אתמול העיקר לשרוד את היום.הנה הציור של אתמול:
סלחו לי על התמונה המטושטשת, היא צולמה אתמול. מה שנחמד בציור הזה שהאינטראקציה בין הדמויות נתונה לבחירה של המתבונן. חלק יכולים להסתכל עליהם כזוג וחלק כחברים טובים. זה מה שיפה בברומנטיקה.
חפירת היום
קפוא לנו. כן, אני מבינה שאנחנו חבורה של רוסים אבל אין צורך להביא את הקור של רוסיה אלינו. תודה.היה לי היום סיור בצפת והיה נחמד. גלריית האמנים נחמדה ומישהו ניגן לנו על קאמבאצ'ה (סבא רבא של הכינור), קלרינט, האולוסי (סוג של חליל סיני) וגיטרה. היה ממש כיף לשמוע את זה, הרגשתי כמו נחש קוברה שמהופנט למנגינה.
פתאום תהיתי לעצמי אם כשרון זה משהו מולד או לא ואיך המודעות לכישרון מתחילה. אני חשבתי עד היום שזה לא באמת כישרון אלא עבודה קשה על משהו. אני ציירת טובה כי אני למדתי שנים על גבי שנים, יש פה כותבים נפלאים שהתאמנו הרבה זמן ועברו טלאות. אבל פתאום היום התחלתי לחשוב על זה קצת אחרת. הרי כל הילדים מציירים, רוקדים, שרים, מתעמלים בכל מיני דברים, משחקים בתיאטרון וכל מיני. בהמשך הם גדלים וכל אחד מהם בוחר כישרון אחד או שניים. למה דווקא הכשרון הספציפי הזה? זה בגלל תשוקה? חיזוקים מהסביבה? יכולות מולדות? אולי תורשה? זה באמת מעניין אותי עכשיו. כישרון מוסיקלי הוא מיוחד כי הוא באמת צריך תכונה מסוימת מולדת כדי להצליח, כמו קול יפה וחוש שמיעה חד במיוחד, ונגנים צריכים גם אצבעות ארוכות. גם ספורט דורש נתונים מולדים כמו סטמינה חזקה. כן, זה דורש ליטוש אבל זה עדיין צריך משהו מלידה. כתיבה וציור לעומת ספורט ומוסיקה פחות מולדים לדעתי ואפשר להתחיל כל זמן אפשרי. אני אשמח לשמוע מה דעתכם על הנושא ואולי שמישהו יערוך עבודת מחקר על זה.
היום הייתה לי שבירת דסטאנס עם כל הסגל והיה ממש נחמד. המפקדים ידעו על כל המימס שעשינו עליהם והריכולים מאחורי הגב ושריגלנו אחריהם. אולי אנחנו צריכים להיות סודיים יותר... אני רק מקווה שהחשבון שלי באינסטה לא ידוע להם, אחרת יהיו לי הרבה דברים שאני אצטרך להסביר לבית הדין...
הרספ בשבירת דיסטנס: היי, אני שם 4 וגר בעיר 5 והגיל שלי הוא ככה וככה ואת כל השאר אתם יודעים יא חבורה של סטוקרים.
התמוססתי.
טוב, נתראה מחר.
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
Random"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...