הציורים של אייקו בגנון וואטפד

פאנארט- ביש מזל

הערה: הפרק מכיל ספוילרים!

זוכרים את התקופה בה הוואטפד הישראלי הזה שממה מוחלטת? אם כן ואם לא, משם הסיפור של הציור המדובר מתחיל.

זה היה סביבות ינואר כזה, הוואטפד היה מאוד שומם. הכי הרבה חיים שהיה לוואטפד הם דרך "אל תאמר לו" ו"החיה" (שלא קראתי עדיין אבל הוא מחכה מהרגע שפורסם בספריה שלי) מאת Angie_s. אנשים היו מוטרדים מהעובדה שהקהילה הישראלית פה גוססת, אבל אף אחד לא ידע מה לעשות.

בספר החפירות של talbook3 או -tamsh, לא זוכרת מי בדיוק, היה דיבור על זה שהקהילה הישראלית בוואטפד גוססת לנו מול העיניים ושוואטפד הוא לא כמו פעם. היה דיון של מה כדאי לעשות כדי להחיות את הוואטפד והציעו פתרונות.

אחרי הדיון שהיה, ניסיתי לחשוב על דרך בה אני יכולה להחיות את הוואטפד הישראלי. הרעיון שעלה לי חוץ מלקרוא יצירות של אחרים הוא לצייר פאנארטים מספרים שאני אוהבת פה. כולם אוהבים פאנארטים, כולם אוהבים את הציורים שלי פה, אז למה שלא אנצל את זה כדי שנוכל לדבר על יצירות של אחרים?

ישר רצתי לאינסטגרם כדי לחפש סקיצה לפאנארט של "ביש מזל" מאת AmoraTheEnchantres שציירתי בעקבות קריאה של אחד הפרקים. אבל לפני שאדבר על תהליך העבודה, אדבר קצת על הסיפור.

מה זה הסיפור "ביש מזל"?

אז ריק מקליין מגיע לבית ספר חדש למקום חדש. בטעות הוא נתקל בנערה חמודה ליד הלוקרים.

ואז מסתבר שזה נער.

אה, ובמקרה שניהם לומדים באותה כיתה.

השניים שעשו רושם ראשומי לא טוב מפה לשם לומדים להיות חברים.

רציתי להעלות לפה את התקציר אבל זה דפק את כל הפרק אז עשיתי סיכומון קצר במילים שלי. לכו לקרוא את התקציר ותוסיפו אותו לספרייה שלכם.

זה סיפור קיטשי חמוד לאללה. אחרי כל פרק אפשר להתעלף מהפלאף שיש שם (יש המון והין אם זה רומנטי, חברי או סתם כי בלייק נושם).

לא רק ש"ביש מזל" חמוד, הוא מציג (לפחות בתקופה שהוא יצא לראשונה שזה 2017) משהו חדש לזאנר הלהטב"י. רוב הספרים הגאים (שבניהם "שקר לבן" מאת אמורה גם שאתם חייבים לקרוא) מציגים את ההתפתחות של הזוגיות והדמויות לצד השאלה "איך אפשר להיות ביחד אם אנחנו מאותו המין?" הסוגיה הזאת היא מרכזית לאורך כל העלילה עד שהדמויות פותרות אותה בכך שאפשר לצאת עם אדם לא משנה מה המין שלו. אני לא אומרת שזה רע, זה ממש טוב שכשהז'אנר התחיל לתפוס תאוצה לא רק ביפן (הז'אנר הלהטבי התחיל ביפן משנות ה90 של המאה הקודמת בזמן שבשאר העולם זה התחיל רק בעשור האחרון), אז זה היה חלק גדול מאוד מהדיבור. בזכות ספרים שהעמידו את השאלה הזאת, החברה שלנו יכולה לאט לאט לצאת מהארון בגאווה.