היי, הנה אני אחרי ששבוע התעצלתי להעלות מהאתגר כי אין לי רעיונות או כלים או מוטיבציה לאתגר הזה. אני בוחרת לפרוש אחרי הציור הזה כי אני לא נהנית מהאתגר הזה. אני לא יודעת אם זה בגלל המחסור בכלים, תחושת האשמה שיש לי בגלל הקוראים שלי, התחושה שאני רק מתדרדרת מבחינת ציור או שזה פשוט לא מעניין אותי כי תכלס אני שולטת בצבע וצבעים בוהקים כאלה הם הסגנון שלי.
היום תהיתי אם לפרוש מהיום הזה או לא, ואז נזכרתי בציור מהגורטובר של שנה שעברה תחת הנושא היומי "מסיבת תה". לא הספקתי לצבוע אותו בזמנו, אבל היום זאת הייתה אחלה הזדמנות לעשות זאת. ציירתי אותו בחצי קשב תוך כדי שהתחלתי את העונה השנייה של fire force. רק חייבת לציין שזה נחמד לראות גם פאנסרביס של גברים גם אם הכוונה לא לספק את הקהל הנשי שנהנה מהאנימה והמנגה הזאת. מצטערת שזה נשמע מטריד. אני מעריכה פאנסרביס אם הוא טוב ואחרי העונה הזאת אני יכולה לחיות איתו כל עוד זה לא בא מטאמאקי כי היא פשוט דמות מעצבנת. פאנסרביס זה נהדר כל עוד זה מתאים לעלילה והיא אולי רק ברגע אחד בודד עזרה לעלילה. כל השאר יוצא כמעצבן. ברגעים רציניים פתאום דוחפים אותה וזה הורס, פשוט הורס. ללא מכירים, הנה טמאקי:
אין לי יותר מדי מה לא זוכרת הרבה מהציור ומה הייתה הכוונה שלי מאחוריו. ניסיתי לצייר בילוי בין חברות במסיבת תה בגינה אבל החברות מתות והמוות קשור לאחת שחיה, אבל לא זוכרת במדויק כבר. אני יכולה לומר מראש שהגזמתי עם האדום, שהצביע לא גרמה לציור להיות מפחיד או מותח אבל אני אחיה עם זה.
אני אמשיך בשלי ונתראה בציור הבא~
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
De Todo"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...