"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר.
פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו.
זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...
במסע חיטוט אחר הטיוטות במחברת הציורים שלי גיליתי שלא פרסמתי את התהליך מאחורי הכריכה של חודש אוקטובר בתחרות הגרפיקות 2019 של אנג'י. איך יכולתי לשכוח מזה? וואי, אני מטומטמת לפעמים שזה משהו... מקווה שתהנו מעוד חלק שגרתי בו אני חופרת לכם על תהליך מאחורי הכריכה.
שנתחיל? ברור
אז כשראיתי את הנושא, הייתי בטוחה שלא אשתתף גם בגלל מחסור בזמן וגם בגלל בעיקר שאני לא הייתי בטוחה שאצליח לצייר כריכה שתתאים לאתגר.
פה גם היה לי עצוב שניצלתי את הויטראז' בכריכה של מאי במקום לשמור את זה לעכשיו. עצוב...
מה עושים במצב כזה? גוגל. אז חיפשתי בגוגל אמנות גיאומטרית שתביא לי השראה. כן עלה לי משהו אבל לא בבהירות. דמיינתי אנשים שבמקום ראשים יש להם צורות כמו פירמידה וקוביה. בנוסף עלה לי מעין רעיון לכריכה שהשם שלה יהיה "כמו פאזל" בו אצייר משהו לפי צורות גיאומטריות כמו זאב, משהו בסגנון הזה:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני באמת עמדתי לצייר משהו בסגנון, את הרעיון הלא ברור שהיה לי. אממה, לא ידעתי מה אני אעשה, אז פשוט הלכתי לגוגל שוב כדי למצוא השראה. קליק נוסף עם העכבר וגיליתי שני סגנונות חדשים: מופשט גאומטרי ואמנות איסלמית. בחרתי להשתמש במופשט גיאומטרי כי הוא נראה בעיניי מעניין ומעולם לא עשיתי כריכה (או יצירת אמנות בכללי) בסגנון מופשט. אני לא יכולה לצמיר מופשט, אני אדם ריאלי מדי. מיד עלה לי רעיון של מישהו עם ראש קוביה ששמים אותו בתוך תבנית . הוא רוצה להביע את עצמו אבל אף אחד לא מבין את האמנות שלו, ולכן הוא מתוסכל. הכל על בראש שלי: צל, תנועה, דמות וצבעים. הדבר היחיד שהיה חסר הוא יצירת אמנות גיאומטרית. פשוט לא היה לי שמץ מה לעשות. רציתי לשאול באינסטה שלי מה לעשות בנושא, אבל אז צץ בי הרעיון שמופיע בכריכה: צורות שיוצאות מקופסא.
הסבר קצרצר על היצירה שמופיעה בכריכה: העיגול החום זה הראש של הדמות בכריכה והוא מתחיל לצאת מהקופסא הירוקה שעל הראש שלו. הצורות השונות בציור הן הרעיונות והמחשבות של אותה דמות. זה לא היה חכם לעשות שכל צורה תהיה עם צבע משלה כשאני חושבת על זה... טוב שיהיה. והרקע השחור הוא החשכה בה הדמות נמצאה כשהייתה בתוך הקופסא. המחשבות שלה הן מעין אור בחשכה הזאת.
בעיה חדשה צצה. טוב, לא ממש חדשה כי היא צצה יותר מדי בכריכות שלי. איפה לשים את הכותרת? בהתחלה חשבתי על הציור עצמו, אבל הצבעים שבחרתי יותר מדי חזקים. וזה גם היה מסתיר את היופי של הציור של הדמות. אחרי זה חשבתי אולי להקטין קצת את הציור כדי שיהיה מקום בצד, אבל בסוף לא רציתי כי זה לא יהיה יפה. המקום היחידי שנשאר הוא הקופסא הירוקה של הדמות. לקחתי אדום קצת כהה ופשוט כתבתי, לא היה לי כח או מקום לפונטים מושקעים יותר.
וככה נולדה הכירכה הזאת שעוסקת בדיכוי היצירתיות של הילד, שאם הייתי כותבת סיפור בנושא זה היה תלמיד. מערכת החינוך ידועה לשמצה באופן בו היא גורמת לילדים לחשוב רק על הציון ועל הדרך לאבד קצת מהעצמי שלהם.
עכשיו עולה לי רעיון של "אין יתרונות בלהיות מצטיין" ולדבר על מישהו חכם ששולחים אותו לתכניות של חכמים אבל סובל שם מסטרס. אני אציין את החוויה הלא כל כך נעימה מהאוניברסיטה.
משעשע אותי כמה הכריכה הזאת נוגדת את הכריכה של חודש מרץ: צא מהקופסא. טוב, הנה הבייב שלי:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
מוזר לי לצייר דברים קודרים כל כך. וגם אני מבואסת שלא השתפרתי מאז בציור במחשב. בציור מסורתי השתפרתי פלאים במהלך החודש הזה בו כמעט לא נגעתי בעטים היפים שלי ובטושים האהובים עליי, אבל ציור במחשב? לא, לא השתפרתי כלל. זה די עצוב...
זה גם אחלה ציור לפרוטפיילו לבצלאל, אז עשיתי גרסה נוספת בלי הכותרת. כן, אני מתחילה לפנטז על ללמוד אמנות ואולי לעסוק בעתיד באמנות. זה מה שאני חושבת עליו רוב הזמן. אני אשכרה התחלתי לעשות סקיצות לחלק מהיצירות שאני רוצה להביא לשם ולחשוב על מה כדאי לי להביא לפרוטפיילו שלי כדי שיראו גם את היכולות שלי וגם את המחשבות שלי.
(תודה נתיב שעזרת לי עם להבין שהתשובה הייתה במשך כל כך הרבה שנים מול העיניים שלי)
והנה בלי הכותרת
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
מקווה שיהיה לי זמן לעבוד על הציור מחדש של הכריכה הזאת. קראתי את כל ההערות ועלתה לי קומפוזיציה ממש מגניבה לכריכה הזאת שתתאים יותר.
נתראה בציור הבאה או הכריכה הבאה יותר נכון כי סוף ינואר מתקרב ואיתו תהליך המחשבה על הכריכה שהגשתי.
