הערה: הפרק עצמו נכתב ב1.11, אבל בגלל שאין לי אינטרנט מתפקד בדירה החדשה, הפרק עלה היום.
כן, החלטתי שאני עושה את הגוונובמבר השנה. היה לי חשק לעשות אותו בעיקר בגלל שתי החברות הכי טובות שלי מהבסיס וגם יהיה נחמד אם אשתתף באתגרים שאני מציעה לכם.
תכלס תכלס, האתגר הזה לא מהאתגרים האלה שיפתחו אותי כי צבע זה אחד הדברים החזקים שלי בציור אם לא החזק ביותר. אז מה החלטתי? לצייר עיצובי נוף! בעיצוב דמויות אני טובה, השתפרתי, אבל אני צריכה לדעת לעצב מקומות טובים לדמויות שלי ולסיפורים שלי. וגם כי זה לא משהו שאני עושה הרבה. אה, ולא לצייר שום דמות בנוף הזה.
אני במעבר דירה לעיר אחרת, המעבר התחיל באמצע אוקטובר. עכשיו לא היו לי את הכלים שלי אבל הרעיונות התחילו לפרוץ. אז לקחתי עיפרון ודף שמצאתי והתחלתי לצייר סקיצות תוך כדי שהקשבתי לשירים. היום הראשון של האתגר הוא השיר september how you doin
השיר הזה הוא שמח וחביב, מדבר על הנאה מקסימלית מחיי התיכון לפני שנהפכים למבוגרים (לפחות זה מה שהבנתי מהכלום וחצי יפנית שאני יודעת). אז רציתי להראות כיתה ריקה בזמן אחר הלימודים. הנה הסקיצה:
היום הגיע, אני כבר בדירה החדשה גרה בה איזה שלושה ימים בערך. אין לי אינטרנט ואני עושה סיאנס בשביל טיפת אינטרנט ואז נזכרתי שהאתגר היום.
הבעיה היא שהעפרונות שלי נמצאים בארגז אחר מהמחברת שלי, הטושים והעטים, אז נאלצתי לצייר את הסקיצה עם עט ציפורן. לקחתי את הדיו הצהוב שpuma161g הביאה לי. לצערי לא יכולתי להיכנס לפרטים כפי שרציתי, לבלגן את הכיסאות ואת הכיתה כי הכלי שלי די מוגבל. גם אלה עטים בשביל תוצאה סופית, אי אפשר להזיז אותם בחופשיות כמו של עיפרון.
רק בערב חזרתי לציור כי אמנם אני מובטלת כבר חודשיים מהשחרור שלי, אבל זה לא אומר שיש לי כזה הרבה זמן בשביל כל התחביבים שלי. עובדה שלא עלה פרק חדש של מעשה בחזייה בזמן והפרק עדיין בתהליכים. אני מנקה, מסדרת ארגזים, לומדת נהיגה, מטפלת בחיות שלי, מבשלת, יוצאת לסידורים. להיות עקרת בית זה לא קל. היום יצאתי עם אמא שלי לקניות עבור הדירה החדשה בכמה ערים באיזור שלי ואז סידרתי את הדברים בבית.
ציירתי את הליינארט עם העט הדק שלי במקום העבה כי עם העבה ציירתי את הסקיצה ולא הייתי בטוחה שאצליח לעשות את הליינארט עם העבה. הפרספקטיבה יצאה עקומה ביותר מדי מקומות כי אני לא יכולה לצייר יותר מדי קווים בחופשיות. משם התחלתי לצבוע כהרגלי, גיליתי ששני טושים שלי לא עובדים ואחד מהם הוא גוון שיהיה בימים הקרובים ואני צריכה את הגוון הזה בכללי. כמה כיף שיש לוח גרפי (אותו צריך להוציא מהמחסן) וצבעי מים. וואי... בטח הצבעים שלי שונאים אותי... הצביעה לא הייתה כזאת קשה ואני חושבת שהיא עזרה לציור להיראות טוב. החלדתי, זה ברור. לא נגעתי בטושים שלי חודשיים. ובפרספקטיבה לא נגעתי יותר מדי זמן. אבל זה היה רענון טוב.
הנה הציור כדי שתוכלו לשפוט אותו בעצמכם:
נתראה בציור הבא
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
Разное"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...