"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר.
פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו.
זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...
אני לא יודעת איך להתחיל את הדיבור על הנושא הזה, אז אהיה ישירה עם העניין.
אתמול ה30.10.22 אביה aviya33, aviya333 נפטרה בטרם עת אחרי שנעדרה מהבית שלה. קשה לי לכתוב את זה, הדמעות בעיניים שלי שוב. גיליתי את זה דרך riah215 ואני עדיין מסרבת להאמין. ולא משנה כמה פעמים אני אקרא את הכתבה על מותה של אביה, אני עדיין מסרבת להאמין.
זה גורם לי לחשוב לו רק הייתי מגיבה לאחד הקטעים שהיא כתבה או מדברת איתה על זה... אולי זה היה יכול לשנות משהו. ואולי זה היה בלתי נמנע מההתחלה. הכתובת הייתה על הקיר הספר החפירות שלה ובכל זאת לא עשיתי דבר כי התעצלתי לקרוא אותו בזמנו, ועכשיו אני מתחרטת על ההחלטות שלי. ונכון שאני לא אמורה להרגיש אשמה בדבר, אבל בכל זאת הייתי קשורה אליה, ובכל זאת הייתי אדם שהיא העריכה.
היא הייתה אדם טוב ממה שיצא לי להכיר. בהחלט אוהבת לצייר והיא בהחלט השתפרה וניסתה להשתפר. היא אהבה לכתוב, בעיקר את הפאנפיק שלה אייבר ושירים בכמה החודשים האחרונים. היא בהחלט ילדה יצירתית גם אם זה לא נראה ככה. אני קולטת שאני לא מכירה אותה מספיק טוב משחשבתי, עובדה שאני מתקשה בלתאר אותה עצמה בהספד שלי. היו לה חלומות ושאיפות גם אם הם לא היו גדולים במיוחד כמו "אני רוצה להיות סופרת בעתיד". וממה שאני זוכרת, היא גם השתדלה לפעול על פיהם. כמובן שהיה לה קשה להגשים אותם ככל שמצבה הנפשי התדרדר, אבל היא רצתה להגשים אותם.
המחשבות רצות ללא סוף עם הניסיון למנוע את זה, אבל זה קרה כבר ובקשר לזה אי אפשר לעשות דבר. אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. ואני לא רוצה לשתף את כל רצף המחשבות שלי כדי לא להכניס אתכם לשם. בסופו של דבר, היא לא פה.
אמנם זה לא משהו גדול במיוחד והיא אפילו לא תראה את זה, אבל ציירתי אותה נהנית מהחום של השמש של החופש עם החבר החדש שנתתי לה, שלא תהיה לבד בעולם הבא. היא הייתה לבד מספיק.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
בואו נשמור אחד על השני, בסדר? אני לא רוצה עוד אבידות פה, בייחוד לא מהקהל שלי. אני לא מוכנה לאבד עוד אחד מפה. בואו נשקיע בספרי החפירות שלנו ונשתף גם בחששות שלנו, בואו נשקיע בקריאה של ספרי חפירות כדי לא לפספס משהו שיכול לעזור לנו לשמור על החברים שלנו. בואו מדי פעם נשאל אחד את השני אם הכל בסדר. בואו נגיב אחד לשני ולא רק נצביע כי ההצבעות הן רק מספר, תגובות לא. וואטפד הוא מקום מושלם כדי לתעל את הרגשות השליליים שלנו למקום פחות פוגעני. במקום לפגוע בעצמכם, תכתבו פה משהו בין אם זה פרק, חפירה, קטע, שיר או אפילו סתם תגובה. תציירו את העצב שלכם, תדברו עם אנשים שהכרתם פה. בואו ננצל את בפלטפורמה הזאת כמה שאפשר. המילים שלי נשמעות מפונפנות לחלקכם, אבל אני מתכוונת ליישם כל אחת ואחת מהן. ואני לא מצפה לשינוי של 180 מעלות. ואני יודעת שגם אי אפשר להציל כל אחד, אבל אם אפשר להציל כמה שיותר, נציל כמה שיותר. בואו נעשה זאת בהדרגה, כל פעם קצת, עד שזה יהיה חלק מאיתנו. בואו נשמור על החברים שלנו. בואו נשמור על וואטפד.
מספרים חשובים:
עמותת ער"ן: 076-8844400 1201
אני גם פה אם אתם צריכים לדבר. לא בטוחה כמה אצליח לתמוך בכם רגשית, אבל אני פה כדי להקשיב.
ואביה... אם כן יש לך אפשרות לקרוא את זה, תדעי שאני אוהבת אותך, שמחה שיצא לי להכיר אותך ושתמיד יש לך מקום פה.
