היי לכולם! חז שמח! הנה עוד חלק בסדרה "אני מנסה לתפור". מצד אחד אני חושבת שעברתי את החלק בו אני מנסה לתפור החל מחלק 5 בסדרת התפירה הזאת. מצד שני... ניסיתי דברים חדשים בפרויקט הזה (וחירטטתי את דרכי), אז אני עדיין בחלק של ניסויי תפירה. כמו רוב החלקים שלי, הכתיבה שלו נפרשת על כמה חודשים ולכן אם יהיו ניסוחים בהווה, תדעו שהם נכתבו באותו זמן שעבדתי על אותם דברים, שזה לפני x זמן.
חלק מכם רואים פה דפוס ואני לא בטוחה כמה אתם מרוצים ממנו... העלתי רק בתחילת אוגוסט שני ציורים שלי וזה אחרי חודשים שלא העלתי פה ציורים אלא חלקי תפירה וחלקים עיוניים. אני כן מציירת, אבל זה פרויקט שלי עם HilaWrites. אחרי מנוחה ארוכה מהפרויקט הזה, אני אחזור להעלות ציורים. הרבה מהציורים האחרונים שלי נקשרו למטרה גדולה יותר בין אם זה הילה, מתנה לפומה, חברים מהצבא, אתגר ציור או מעשה בחזייה, שכחתי מה זה לצייר בשביל לצייר. עד אז תלמדו מהקוראים של מעשה בחזייה ותחכו.
ועכשיו לפרק שלנו!
הפרויקט הזה התחיל לפני איזה חודשיים-שלוש כשראיתי בסלון בבית שלי שני בדים ממש יפים שאמרתי לעצמי "אייקו, את חייבת ליצור מהם משהו". להלן הבדים:
כמובן זה איכשהו השתלב עם רעיון אחר שלי שהיה לתפור שמלה ורודה בסגנון ברידג'טון משאריות בד של וילון שהרכבתי למיטה של אחת החברות שלי בצבא ומשאריות של עוד בד לוילון שרציתי להכין לחברה אחרת בחדר אבל לא היה אפשרי כי היא ישנה במיטת יחיד ולא במיטת קומותיים ולא ידעתי איך להרכיב את הוילון לקירות ולתקרה. להלן שמלה בסגנון של ברידג'טון:
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
Random"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...