כמה ציורים בבסיס

146 17 107
                                    

לא מאמינה שהיום, ה2.4, חזרתי אחרי 19 יום מסריחים בבסיס הביתה.

יאללה, שעת סיפור.

אז ב13.3 כששמעתי שכל המדינה תהיה בבידוד בגלל הקורונה ושכל החיילים החיוניים (שאיכשהו מצאתי את עצמי בניהם) סוגרים חודש, נחרדתי. אבוי, לא הייתי מוכנה לבשורה הנוראית הזאת, התחרפנתי, ארזתי כל דבר שיעביר לי את השעמום במשך החודש. הבאתי 3 ספרים, את כל הביקורות שיש לי לכתוב, את המחברת שלי, טאקי, העטים היפים שלי, צבעי מים והטושים האהובים שלי שהתנגדתי להביא אותם מחשש לאובדנם.

באתי מוכנה.

הסיבה שאני מעלה את על מה שציירתי בחלק אחד הוא בגלל שבבסיס יש חרא קליטה בשביל להעלות את הציורים האלה אחרי הסיום, אז נאלצתי לחכות ליציאה הביתה בשביל להעלות אותם. על הדרך תשמעו על החוויות שלי בבסיס במהלך הבידוד כי בהרבה מהפעמים הציורים שלי הם כמו יומן של החוויות שלי ודרכם אני זוכרת חלק מהאירועים בחיים שלי.

ציור 1
אז זה אתגר ציור של "צייר את זה בסטייל שלך" מאת Ogikatalan2016 (היי קאטה!). למי שלא מכיר מה זה אתגר "צייר את זה בסטייל שלך", אז זה אתגר בו מישהו מצייר משהו שהוא רוצה ואז מאתגר אחרים לצייר את התמונה שהוא צייר בסגנון שלהם. האמנים האחרים יכולים להוסיף דברים, להחסיר דברים ולשנות בהתאם לסטייל שלהם. לדוגמה, אם בציור "צייר את זה בסטייל שלך" הדמות עומדת בפוזה מסוימת, אתם יכולים לשנות את הפוזה הזאת.

איך שראיתי את האתגר הזה, אמרתי לעצמי שאני חייבת לצייר אותו. ביום ראשון בערב אחרי יום לימודים ארוך התחלתי לצייר. נהניתי ממנו מאוד אפילו שהפרספקטיבה הייתה קשה בהתחלה כי החלדתי קצת בציור. רציתי לצייר ליינארט אבל אני הייתי על המיטה, העטים היו באחד התיקים שלי למטה, אז ירדתי למטה בסולם, דרכתי לא נכון עם הרגל על אחד התיקים שלי שהיו בקצה של הסולם. וככה ילדים עיקמתי את הרגל בפעם השנייה. הפעם הראשונה הייתה שבוע לפני באותה דרך אבל קצת אחרת. אבל בואו נעזוב את הרגל המסכנה שלי ונחזור לציור.

בציור הזה הבנתי כמה התגעגעתי לצייר במחברת שלי משהו עם נוף. בתקופה האחרונה ציירתי בעיקר כריכות או דמויות, אבל לא משהו דאני באמת רגילה לצייר. זה עשה לי כל כך טוב ואמרתי לעצמי שאני חייבת לצייר יותר.

איך שסיימתי לצבוע את הדמות, כל הציור התחיל לזהור. אחרי זה התחלתי לצבוע אץ הרקע. אהבתי את הצבעים הקרים שהזכירו לי חורף ושהדמות זהרה בין הצבעים הקרים האלה כל כך. רציתי לשמוע על האווירה החורפית, אבל זה לא צלח כי התחלתי לצבוע את הדאש. לא נורא.

תראו את הבייבי שלי:

תראו את הבייבי שלי:

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הציורים של אייקו בגנון וואטפדWhere stories live. Discover now